היי כולם,
האמת שזה פחות בכיוון של שאלה, יותר בכיוון של לפרוק את מה שעובר עליי.
כשהייתי קטנה (סביבות גיל 6) להורים שלי היה עסק שלא הצליח. הם סגרו אותו ונכנסו לחובות גדולים מאוד (שעד היום, וכנראה עוד הרבה שנים הם לא יסגרו אותם. ובנוסף יש להם צו עיכוב יציאה מהארץ)
אין לי שום טענות כלפי הילדות שהייתה לי. להפך, אומנם לא קנו לי את רוב הדברים שרציתי אבל מה שכן, למדתי להעריך את מה שיש ולא התווכחתי כשאמרו לי לא.
היום אני אחרי הצבא כבר, עובדת שנתיים וחצי (מהרגע שהשתחררתי) במקום עבודה מסודר עם שכר מעל המינימום, לא ביקשתי מההורים שלי כלום ואני רואה כמה זה מקל עליהם.
אני אומנם עובדת ומנסה לחסוך כמה שיותר אבל אני מפחדת שיהיה לי קשה כשאגיע למצב שארצה להתחתן (וזה לא רחוק בכלל) או לקנות בית, או אפילו לעשות תואר (כרגע לומדת לימודים למקצוע, לא תואר). אין להורים שלי מה לתת לי, ואני מפחדת שאני אגיע למצב שאני לא אוכל להרשות לעצמי את כל הדברים האלו (אולי תואר כן). כי כרגע בישראל קשה להגיע לדברים האלה בלי עזרה של מישהו / בלי להיכנס לחובות והמחירים של הדברים האלה רק עולים ועולים..
אני גם ארגיש ממש רע עם עצמי אם כשאני אתחתן או ארצה לקנות בית, ההורים של חבר שלי יעזרו, וההורים שלי לא. אני יודעת שהם יבינו את זה אבל עדיין אני ארגיש לא בנוח.
יש כאן מישהו שבאמת הצליח לעשות הכל לבד?
אשמח לעצות.. או אפילו כמה מילות עידוד..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות