היי לכולם,
יש לי חברה ממש ממש טובה.. מישהי שאני מחשיבה לחברה הכי טובה. אנחנו מכירות מהתיכון, ואנחנו די בלתי נפרדות.. היינו ביחד בצבא, ועכשיו אנחנו גרות ביחד. אני מדברת איתכם על חברות ברמה של דוד ויהונתן- אהבה שהיא יותר גדולה מאהבת נשים... (גברים במקרה שלה) עכשיו, כולם אומרים עלינו חצי בצחוק-חצי ברצינות שאנחנו זוג. כולם חושדים בנו, אפילו ההורים של שתינו שאלו אותו אם אנחנו ביחד... והתשובה היא שאנחנו לא.
העניין הוא שאני ביסקסואלית, והיא סטרייטית. ואני מודה שהייתי מאוהבת בה... מאוד אפילו. היא הייתה אחת מהסיבות שהגעתי למסקנה שאני בי. הייתי מאוהבת בה נואשות, והיא סוג של ידעה את זה... לא קרה עם זה כלום כמובן, ואיכשהו התגברתי עליה. או לפחות ככה חשבתי...
היא הייתה בתולה עד יחסית לא מזמן (היא בגילי, כן כן, יש בתולות גם אחרי גיל 20) ולאחרונה היא התחילה לצאת עם מישהו שביתק אותה מה שנקרא.. זאת המערכת היחסים הרצינית הראשונה שלה, ואני אכולת קנאה בקטע רע. אני שונאת את החבר שלה, למרות שהוא אחלה גבר, אני שונאת שהם ביחד, וממש רע לי העובדה שהיא שוכבת איתו... היה גם איזה קטע שהם נפרדו לזמן קצר ואז היה לה סטוץ עם עוד מישהו, ונחשו מה? גם שם התפוצצתי מקנאה וכעסתי. הייתי כל כך פגועה, הרגשתי כאילו אשכרה בגדו בי! ממש ככה הרגשתי. וזה הרי חולני, אנחנו לא ביחד, אני גם לא כל כך רוצה לשכב איתה (נראה לי) אז.. למה זה כל כך מפריע לי? היו לה חברים קודמים שאיתם היא לא שכבה, והאמת שזה פחות הציק לי אז! ז"א, ממש מפריע לי הקטע הפיזי... אני כאילו מרגישה שאני נגעלת ממנה.. שהבנים האלה חיללו אותה. זה דפוק רצח, אין לי מושג מאיפה זה בא לי, אני הכי פתוחה מינית והכי בעד לעשות מה שבא לך מתי שבא לך, אז.. למה אני ככה? אני עדיין מאוהבת בה? אני סתם קנאית כי היא החברה הכי טובה שלי?
ויש עוד משהו- לי היה חבר רציני ראשון לפני כמה שנים והיא גם קצת קנאה... היא אמרה שהיא הרגישה נבגדת, עזובה, נטושה וכו. אבל עד כמה שהבנתי לא הפריע לי הסקס בינינו. חשבתי שחשוב לציין גם את זה.
תעזרו לי פליז, ותודה שקראתם את כל החפירה הזאת! זה לא מובן מאליו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות