מאז שאני קטנה אני מתמודדת עם הרבה דברים קשים. התמודדתי עם עליה לארץ עם אמי ואבא חורג ונותקתי משאר משפחתי, לאחר מכן עברתי בין פנימיות ומשפחות אומנה עקב אלכוהוליזם והזנחה של הוריי, אחי הקטן הועבר לאימוץ, אמי נרצחה ע"י האבא החורג, חייתי בארץ ללא אזרחות כי אני לא יהודיה. ובכל זאת מצאתי תמיד אנשים טובים בדרך שעזרו לי ותמכו בי. נכון כי זה עזר לי המון אבל בתוכי אני עדיין מחמת על עצמי שנולדתי לתוך עולם רע.
החיים חייכו אליי בכך שנולדתי חכמה, יפה, אופי טוב ושאפתנית. מלחמתי להתגייס לצבא כמו כולם, עשיתי טיול אחרי צבא ועכשיו אני לומדת פסיכומטרי. אבל חלק ממני לא רוצה בזה בכלל, אני עושה את זה כדי לרצות את אותם האנשים הטובים שפגשתי. הגעתי למצב שאני פשוט בדיכאון כל היום. אני במיטה כל הזמן ואפילו לא בא לי לראות את הבן זוג שלי. אני עושה הכל כדי לא לשכב איתו. באמת שאני פשוט אבדתי בעולם הזה. אני מרגישה שאין לי בשביל מי לחיות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות