הם אמרו לו שאנחנו לא מתאימים ושאני שקטה ובלי שמחת חיים וכלום.
זה ממש ממש פגע בי, בחיים לא שמעתי דברים כאלה. בחיים לא אמרו לי שאני נראת רע ושאני לא שווה, זה תמיד היה ההפך ותמיד אני זו שבלטתי מכל החברות והבנות שמסביבי {בלי השתחצנות, זה פשוט עובדה. לי היו חברים, מערכות יחסים, תמיד שולחים לי מחמאות ומתחילים איתי בכל מקום שאני רק דורכת, זה תמיד היה ככה. אין מצב כזה שאנשים מבוגרים לא היו מתחברים אלי ואוהבים אותי כי אני בוגרת לגילי ובחורה טובה של בית). אני פשוט לא מבינה מה קרה פה. ומה שעוד יותר מעצבן זה שהמשפחה והחברים האלה החליפו איתי משפט ורבע, הם לא יודעים שום דבר על העבר שלי וכל מה שעברתי בחיים והם ישר אמרו לו את הדברים האלה, שאנחנו לא מתאימים ואני לא טובה מספיק שאין לי אופי ולא כלום.
חבר שלי לא מתייחס ואומר להם שהם עיוורים ושטחיים והוא מאוחרי בכל זה. טוב לנו ביחד ואנחנו ממש מאושרים שמחים ואוהבים. אבל בכל זאת, זה פוגע וזה חרוט בלב. אני לא מבינה מה עשיתי להם רע ולמה מגיע לי את היחס הזה והדיבורים האלה.
חבר שלי רוצה שאני אבוא אליהם לארוחת ערב ושנוכיח את עצמינו מול המשפחה שלו, אבל אני ממש לא רצוייה שם ואני יודעת את זה, אני ארגיש לא בנוח ואני לא אדע מה להגיד ואיך להתנהג, אני ישר אכנס ללחץ.
מה אני יכולה לעשות כדי שזה ישתנה?
איך להתמודד עם זה?