אני פשוט בדיכאון די רציני כל היום בבית מאז הפרידה מהחבר האחרון שלי אני לא מפסיקה ככה כבר שלושה שבועות שקשה לי אני מנסה למצוא עבודה ולא מוצאת שיעורי הנהיגה הם הדבר היחיד שממלא אותי ואני אוהבת ..
אני מתגעגעת אליו הוא תפס מקום מרכזי בחיים שלי ועכשיו הוא לא בקשר איתי בכלל אני יודעת שככה צריך בשביל להמשיך הלאה אבל אני רק מרגישה תקועה ועוד יותר קשה לי כשאני לא יודעת מה קורה איתו הוא היה יקר לי מאוד.
מאז שסיימתי את לימודי בתיכון החברות התרחקו אני מבינה אני יודעת שזה קורה עם הזמן ומי שחברה טובה כן נשארת יש לי כמה כאלה אבל מאז הפרידה הזו אני פשוט מרגישה הכי לבד שבעולם לא משנה עם כמה אנשים אני מדברת וגם ברגע שאני מרגישה שהכל בסדר אין יום שאני לא חושבת עליו..
פשוט דפק לי את החיים..
מרגישה שאני לא יכולה להאמין יותר באף גבר ואני רק בת 18 וכל החיים לפניי אבל מרגיש לי כאילו זה הסוף..
נמאס לי כלכך אני חושבת בשביל מה אני צריכה את כל זה בכלל מה החיים האלה כבר נותנים לי? עד שהייתה לי אהבה גם היא נעלמה לה. ואני בכלל לא אדם כזה אני אדם חייכן אופטימית מה קורה לי? לאן נעלמה שמחת החיים שלי?