יש לי שלוש חברות ממש טובות. ותמיד כשהן צריכות אני שם בשבילן. אני לא טובה בלתת עצות אבל כשהן עצובות אני תמיד שמה לב ותמיד שם כדי להקשיב ולנסות לנחם. ולא משנה כמה רע לי אני לא מסוגלת לשתף אותן. כי איך אני יכולה לדבר על עצמי כשלהן קשה? אז יצא שאגרתי בתוכי ולא סיפרתי או שיתפתי ולא כלום. כי הבעיות שלי הן לא בעיות שאפשר לפתור גם ככה. אבל עכשיו יצא שזו התקופה הכי קשה בחיים שלי. אני מרגישה כאילו אני צריכה להילחם לבד בכל החזיתות במלא קרבות בהם אין לי סיכוי להצליח. ואני לא יכולה לספר להן. אחת מהן חווה כרגע משבר רציני עם חבר שלה, לחברה אחרת יש בעיות במשפחה ולשלישית אני לא רוצה לספר כי תמיד היא מנסה להיות במרכז תשומת הלב וכשהיא לא אז היא משחקת את עצמה מבינה בהכל וממציאה סיפורים "יותר מרגשים, מעניינים , מלהיבים" וכו'.
ויוצא שיש לי מיליון משברים להתמודד איתם (זאת הגזמה. יש לי חמש רציניים ואחד פיצי) אבל החברות שלי צריכות אותי ואני חושבת שזאת צביעות מצידי לא להיות שם בשבילן כשהן שם בשבילי. הבעיה היא שכולנו עסוקות ויצא שכמעט ואין לנו זמן להיפגש. אז כשניפגש לא יהיה זמן להכל. זה או אני או הן. ומצד אחד אני הכי רוצה להיות שם בשבילן אבל מצד שני אני מרגישה שנשחקתי.
מה לעשות?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025