לא בטוחה מה המדור הנכון אבל שיהיה..
אלה היו שנתיים משמעותיות עבורי. אני מרגישה יותר פתוחה ובטוחה בתחומים ונושאים שבעבר הייתי חסרת קול לגביהם.
ומצד שני אני מתחילה להירתע ממי שאני נהיית וממה שאני לא.
בזוגיות למשל..אף פעם לא אהבתי מישהו באמת (והייתי ב-3 קשרים רציניים כביכול).
בסקס..אני ממש אוהבת את הדבר הזה ועם יד על הלב היו לי מעל ל-60 פרטנרים.
דת..נהייתי אתאיסטית גמורה לחלוטין.
כמה עצוב ומאכזב.
אני לא מרגישה כמעט כלום.אני יודעת מה אני חושבת ,אבל לא בטוחה איך להגדיר את זה בתור רגש ובכך מייצרת מחסום ללא כוונה ביני ולבין שאר הסובבים אותי.
חשוב לי לציין שאני כן מאמינה במה שאני רואה.
אלכוהול..זה גם מתקשר לסקס,מצטערת.
אין לי מושג אבל משום מה בכל פעם שיוצא לי לשתות אני מתחילה להתחרמן (גם כשאני שותה לבד) וזה נורא מפריע לי.
אני מרגישה דמות פתטית וקלישאתית.
אני לא רוצה להיות אפורה ואני כן רוצה להתחיל להתרגש מדברים.
אבל קשה לי וניסיתי ביני לבין עצמי לפתור את זה.
הלכתי לשיחות ומפגשים,התנדבתי מספר חודשים בכלבייה.התבודדתי למשך שבועיים וכלום.לא מרגישה דבר.
אין לי גם ממש את מי לשתף כי זה כל כך חושפני ואני פשוט לא מסוגלת..
אז אני שואלת אתכם ועל הדרך פורקת-
מה לא בסדר איתי?
*לכל אלה שתוהים,הייתה לי ילדות מעל לטובה ומדהימה.
ואין לי שום חסכים או פגיעה שחוויתי בעבר.
על הנייר אני הכי "נורמלית" שאפשר להגדיר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות