שלום. אני חייל ואני משרת בבסיס סגור עם חיילים וחיילות. אני אדם טוב, נעים, אינטליגנט, חברותי. אני גם נראה טוב, והרבה אנשים (ובנות בעיקר) מחמיאים לי לגבי זה. בתקופת הצבא נפתחתי הרבה יותר, הביטחון העצמי שלי עלה פלאים ואני מתחיל לפתח חיי חברה ושיחות עם בנות באופן די זורם (מה שפעם היה לי נורא קשה לעשות).
יש לי חבר טוב מאוד בצבא שהתגייסנו ביחד לאותו התפקיד, אנחנו משרתים ביחד, ביחד בחדר, בעבודה.. בהכל. הוא בחור מצליח, ולעיתים גם קינאתי בו על זה - הוא יודע איך לגשת לבנות, הוא מספר דברים מעניינים, הוא תמיד יודע להיות במרכז העניינים.. אך תמיד השתדלתי לפרגן ולהסתיר את זה. למרות זאת, הוא גם בדומה לי, ביישן ואין לו חברה.
כמו שאמרתי, בתקופת הצבא נפתחתי יותר, פתאום דברים יותר הלכו לי, גם בהיבט החברתי הכללי וגם בהיבט השיח הבין-מגדרי (שיחות עם בנות). פתאום בחורות התחילו להחמיא לי (מה שלא היה קורה קודם), התחילו להיות לי ידידות.. גם את החברה האחרונה שלי הכרתי במסגרת הצבא.
מה שחורה לי הוא שאני חושב שהפרגון הוא לא הפוך - כל פעם כשאני לא נמצא בחדר הוא מתקשר לשאול אותי איפה אני, מחשש שמא הוא "מפסיד" משהו חברתי, או פוחד שאני מדבר עם בנות בלעדיו, או חושש שאני מתחיל עם בחורה (לשנינו אין חברות, זו מעין תחרות סמויה מי יכנס לזוגיות קודם..), כשאני חוזר מאוחר הוא תמיד ישאל איפה הייתי, עם מי ביליתי, מה עשיתי.. אני לא שואל כי זה לא מעניין אותי. אני מתעסק בעצמי והוא מתעסק גם בי. הוא אמר לי פעם שיש לו פחד מלהפסיד אירועים קריטיים. הוא תמיד מגיע להכל כי הוא פוחד שכולם יהנו והוא לא יהיה שם..
וגם כשהוא איתי - הוא תמיד מנסה להפריע לי, להידחף לי לשיחה עם בחורה, להראות שהוא שם, לעקוץ אותי לידן.. אני לא כזה. ואני לא מתכוון לרדת לרמה שלו. לפעמים אני מחזיר ולפעמים אני סופג.
אני חושב שהוא הוכיח את עצמו כשהייתי זקוק לו, אבל זו לא התנהגות חברית לדעתי. אני לא יודע אם לפתוח את זה מולו. איך אפשר להתמודד עם זה בלי לערער את החברות? אשמח גם לפתרונות מילוליים - מה תכל'ס אפשר לעשות.
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות