בעל מקצוע ומצליח בו, אך מוטרד מתואר ומפרנסה

שלום לכולם! זה קצת ארוך אבל באמת אשמח שתענו לי, אני בדילמה די רצינית. תודה!

אני כבר בעל מקצוע, מדריך רכיבה טיפולית (למי שלא מכיר - מטפל בילדים באמצעות הדרכת רכיבה על סוסים) ועובד בו שלוש שנים.

למזלי, תודה לאל, אני מצליח מאוד, אבל מאוד בתחומי. זה מגיע עד מצב שהמוניטין שלי נבנה מאוד מהר, והורים מסרבים לשלוח את הילדים שלהם למדריך אחר אלא אך ורק אליי. כשרון בעבודה שלי גם יש, אני מצליח להתחבר לילדים במהירות מופלאה וזהו קסם מבורך שאני נושא איתי, ולמדתי ועבדתי קשה כדי לשלב ידע וכשרון אל תוך המוניטין המדובר. סליחה אם זה היה נשמע קצת שחצני, הכוונה היא לשתף שטוב לי בעבודתי והיא מטיבה איתי בהתאם. זה כיף לדעת שאתה טוב במה שאתה עושה ושיש לך פוטנציאל לצמוח בו מאוד גבוה (בע"ה).

אבל! וזהו אבל גדול ומאיים מבחינתי - שתי בעיות ניצבות בפניי:
האחת - תואר. קראתי מספר כתבות שסוקרות וטוענות (גם מבחינה מחקרית) שתואר לא בהכרח משמעו הצלחה, ושלא חייבים להיות בעלי תואר כדי להגיד: "וואלה, הבן הזה הוא מוצלח". הלימודים שאני עברתי הם הכשרה מקצועית, קורס אך לא תואר. ועדיין, עם כמה שכבר הצדקתי את עצמי ופרסתי ים של שלווה על דעתי - יש משהו בדעה המקובלת הדי מעצבנת הזאת של "תואר משמעו הצלחה" שמציק לי נורא. אז אשמח אם תגידו לי אתם - האם באמת תואר הוא מה שיגרום לאנשים לקבוע מראש האם אני מוצלח או לא? האם לא מספיקה העבודה שלי שמהותה באמת עבודת קודש והכשרון שלי בה כדי לקבוע אותי כאדם מוצלח? האם אהיה חייב תואר כך או אחרת?

השניה והחשובה הרבה יותר בעיניי - פרנסה. עבודה בחוות סוסים היא מתישה פיזית, רגשית ונפשית - אבל הלב שלי מלא באהבה וסיפוק וזה מתעלה על הכל. העניין הוא, שהעבודה בחוות סוסים לא תמיד מיטיבה ועולה על ישורת עם מזגי האוויר. לפעמים חם מדי ושרב - והורים מבטלים לילדיהם את הטיפול, ולפעמים קר מדי וגשום - והורים מבטלים גם-כן. בשני המקרים - אני מפסיד כסף. כלומר, יש קבעון יחסי בעבודה אבל הוא לא מאה אחוז יציב. בעקרון, כל עוד מוצאים חווה מספיק מושקעת תקציבית שיכולה להתמודד עם מזגי האוויר, ומדיניות מספיק מקצועית וסמכותית כדי למנוע ביטולים כשלא באמת חייב (כלומר כשהדבר לא גובל בסכנה בטיחותית), וכזאת שעובדת גם בחופש הגדול כקייטנה ולא משאירה אותי במשך כל יולי-אוגוסט חסר שכר - הפרנסה יכולה להיות קבועה דיה. ממש כעת אני עובר מחווה די מרושלת מבחינה ניהולית לחווה מקצועית פי כמה וכמה העונה על כל הקריטריונים שרשמתי. לכן, השאלה שלי פה היא פחות "האם" אלא יותר "כמה". בהנחה שאני עובד משרה מלאה, אני יכול להגיע בערך לשכר של כ-8,000 ש"ח, ויכול גם להגיע לסביבות 10,000 ש"ח עם קריעת תחת רצינית והעלאה מסוימת. יש בחור שעובד איתי ומשתכר מעל 10,000. אז אני יודע שהדבר אפשרי ממקור ראשון וזה משמח אותי. עכשיו, כולנו יודעים שבמדינתנו הקטנה והיפה קשה להשתכר בכבוד. אם אני ובת זוגתי נחיה חיים צנועים (לא עניים אלא צנועים, כלומר מקזזים כשאפשר ולא מגזימים עם מותרויות יותר מדי), האם מספיק לי להרוויח בין 8,000 ל-10,000 ש"ח בחודש (ברוטו)? זאת בהנחה שבת הזאת תרוויח בסביבות ה-5,000 עד 8,000, שכן היא רוצה להיות מעסה עצמאית ואני לא יודע כמה זה יציב. האם אפשר לחיות בצניעות אך בכבוד עם משכורת ברוטו משותפת של 13,000 ש"ח? (הולך על המינימום בכוונה כי יותר ריאלי). אנחנו מתכננים בסביבות הארבעה ילדים לפרנס, דרך אגב.

ממש סליחה על החפירה ותודה מראש לעוזרים, מאוד חשובה לי תמיכתם בעניין. :)