גדלתי בבית של עולים עם אבא חרדתי ומכה ואמא פרימיטיבית, שהעדיפו שלא נוציא את הבעיות שלנו החוצה. לדוגמא בתור ילד הייתי צועק בבכי שאני רוצה למות כבר וההורים תמיד השתיקו אותי שהשכנים לא ישמעו. הייתי ילד מאוד שקט וביישן, והתפתח אצלי חרדה חברתית שמלווה אותי עד היום. כשהייתי נער רציתי להילחם בזה והתאמנתי ב"אחרי" והתגייסתי לצנחנים. השירות עזר לי באיזשהו אופן אבל גם גרם לי להרבה צלקות נפשיות.
אחרי הצבא הייתי בדיכאון ולא נסעתי לחו"ל ורק לפני שנה התחלתי לשפר בגריות ועכשיו אני עושה פסיכומטרי. למרות שאני לא באמת יודע מה אני רוצה ללמוד אני חושב שזה חיובי.
בגלל החרדות ודיכאונות לא הצלחתי בכלל להתעסק בתחום הרומנטי, ורק בגיל 24 שכבתי עם חברה שלי בפעם הראשונה. אחרי שנפרדנו, שכבתי עם עוד בחורה אחת.
כשהכרתי את הבחורות האלו הייתי דווקא בזמן טוב מבחינה רגשית/נפשית.
אתם תופתעו אבל כשאני לא בדיכאון ושקט, אני אדם מצחיק וזורם, והולך לי סבבה עם נשים, ועם חברים.
אין לי כבר כוח לזה, לדיכאונות ולחרדות, אני עושה המון ספורט ולוקח ציפרלקס נגד החרדות, אבל החרדות והדיכאון תמיד חוזר לי...
אני רוצה להיות כרגיל, שהביטחון העצמי שלי יהיה רגיל, בלי ירידות חדות וממושכות.
אנשים לא יודעים איך לאכול אותי. מיותר להגיד שאין לי חברים נכון? ותאכלס אני מעדיף ככה, כי מצבים חברתיים גורמים לי בדר"כ לחרדות.
תודה שקראתם עד לכאן.
אין לי סיבה ספציפית בגללה רשמתי באתר, אולי לשמוע אנשים שחווים חיים דומים לשלי, או לשמוע עצות שיכולות לעזור. ושוב תודה שקראתם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025