שלום ..
הבעיה שלי היא שאני תמיד הייתי אחת ש״מרצה״ את כולם ולא חושבת על עצמה
מה שגרם לי בתקופת התיכון להקיף את עצמי בחברות נצלניות שתמיד ניצלו אותי ופגעו בי ועשו לי מלאא קטעים מסריחים ..
בשנים האחרונות אני מנסה לעשות שינוי בעצמי עם עצמי ..התחלתי ללמוד, הכרתי חברים חדשים בצבא ובעבודה במכללה ואני מרגישה טוב יותר.מקיפה את עצמי באנשים יותר טובים שעושים לי טוב ושכיף לי איתם ונמאס לי לזייף שאני מחבבת את החברות שלי
אני שונאת אותם. שאני איתם אני פשוט מרגישה שאני סןבלת.. נצאס לי לצאת איתם רק בגלל הפחד שלי להוציא בקול את מה שאני מרגישה בפנים..
נמאס לי לצאת איתם מלית ברירה אחרי שהמצאתי כבר 1000 תירוצים והם לא קולטות את הרמזים (בתכלס הם קולטות ועוקצות וכלבות כמו תמיד פשוט הם פשוט רוצות שאני יהיה זאת שיוצאת ז*נה כדי שיהיה להם על מה לרכל..)
כי בתכלס אני לא יכולה להגיד להם״אני לא רוצה לצאת איתכם כי אני עוד זוכרת לכם את כל החרא מהתיכון ומאחרי התיכון כי כבר עבר הברה שנים מאז
קיוויתי שהשנים יעשו את את הנתק שלהם וזה לא קורה כמו שרציתי..
לא יודעת מה לעשות..
עצות.?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות