אני סטודנט שסיים תואר שני ומתחיל שלישי עם אותה המחנה.
עשיתי איתה עבודה אחת גדולה ו"רצינית" שבה אני עשיתי טעויות לאורך כל הדרך, קבילתי ממנה מלא שיחות נזיפה, היא מאוד לא מרוצה ממה שיצא לאורך כל הדרך.
למרות זאת כתבתי תזה (שהיא ביקרה בצורה מאוד חמורה, תיקנה הכל ותכלס זאת תזה שהיא כתבה, כי עם כל התיקונים שלה לא נשארה מילה אחת שלי). נבחנתי מול צוות שופטים (היא היתה אחת השופטים) והוצאתי 92 כי השופטים לא הבינו כלום נראה לי. העובדה ברמה של 32 גג.=\
ידעתי לעמוד מול הלוח, לדבר בביטחון ולחמוק מכל הנקודות החלשות שהיו (והיו הרבה) כי בניתי את המצגת ככה שאני מציג רק דברים שהצליחו.
עכשיו היא באה לכתוב מאמר שמבוסס על התזה ועוברת על כל הדברים יותר בנחת ומוצאת שלל של שגיאות חמורות. כל הזמן קוראת לי למשרד, נוזפת בי, אומרת שחייבים לתקן את זה, דורשת הסברים, אומרת שאני אמור להבין יותר ממנה (וכבר מרוב התיקונים אני לא מבין כלום בעבודה שלי. זה נראה כאילו שיש יותר תיקונים מחומר מקורי ואני כבר לא יודע מה הולך לאיזה כיוון). כל טלפון ממנה זה עוד מנת רעל לנשמה שלי.
כל פעם אחרי שיחה איתה אני נכנס לדיכאון כי אני מבין שאני לא מתאים לעבודה הזאת. ואני לא יכול לפרוש אחרי שעברתי כבר 6 שנים של לימודים. לא יכול כי אין לי שום דבר שאני יודע לעשות. וזה מקצוע שאני בחרתי, שאני רציתי ללמוד, שחלמתי עליו. שלא תחשבו שבחרתי מתוך "כי אמרו שזה טוב" או "כי יש בזה כסף" (אין כסף. זה מקצוע של עניים). באתי מתוך עניין.
אני לא מבין למה היא מתעסקת איתי בכלל. חסר אנשים מוכשרים? אנשים רציניים ובעלי מוסר עבודה, שיעבדו כמו שצריך? למה היא מוכנה להמשיך לדוקטורט איתי? מתוך רחמים? יש תה תקציב מיותר? היא רוצה שק חבטות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות