היי לכולם!
אז ככה בגדול אני כבר הרבה זמן די בדיכאון ופשוט אין לי כוח ליזום, לצאת מהבית להפגש עם חברים... יש מצב זה בגלל השירות הצבאי שתאכלס ההורים לוחצים שאסיים למרות שאני לא ממש רואה בו תועלת כי אני לא מרגיש שאני תורם..
אני כל הזמן תוהה האם בהמשך זה ישתפר או שתמיד תהיה לי הרגשה ש"בשלב הבא אני אהיה מאושר...". בתיכון נגיד לא הייתי בדיכאון ואני ממש מתגעגע לתקופה הזאת..
עד לפני כמה חודשים הייתי בקשר זוגי (עם מישהי מהצבא,אגב) שזה קצת הוציא אותי מהדיכאון, גם כי היה לי כיף איתה אבל אולי גם בגלל שזה הכריח אותי לצאת מהבית.. אני חוזר כל יום הביתה ואין לי כוח לכלום, אני גם לא גר בסביבה שיש יותר מדי מה לעשות וצריך לנסוע לכל מקום וזה מעיק.. לפעמים אני גם יוצא לבד סתם להסתובב בקניונים כי אין לי כוח להתארגן עם החברים, אפילו סתם לראות אנשים עושה לי טוב..אני נוסע לחו"ל המון כי אחרת אני מתחרפן, אני כל פעם נהנה לראות את התרבות באירופה ואני כל פעם מוקסם מהנימוס הנקיון והכי כיף לדבר שם עם אנשים בגילי ולראות כמה הם עצמאים ואף אחד לא שופט אותם על הבחירות שלהם.. אין מרדף משוגע אחרי השגים כמו בארץ,אם מישהו מחליט ללמוד לדוגמה הוא באמת בוחר במה שהוא אוהב להשכלה הכללית ומה שעושה לו טוב לנשמה.. בקיצור לא ממש יודע מה לעשות, האם למישהו יש עצה, רעיון, או דרך שמומלץ ללכת בה? האם אין לי סיכוי להיות מאושר במנטליות הישראלית או שאולי זה קשור למקום המגורים ואפילו לחברים שיש לי היום? תודה בכל מקרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות