היי,
בארבע שנים האחרונות אני נמצא במערכת יחסים יציבה ורצינית, אנחנו גרים יחד ובונים חיים משותפים.
אנחנו לא נשואים מאחר ושנינו לא מאמינים במוסד הנישואים ולא חושבים שיש צורך בחתונה דתית או אפילו אזרחית. היא יודעת שאני אוהב אותה ואני יודע שהיא אוהבת אותי. הזוגיות הזו תפסה אותי לא מוכן בדייט שהתחיל כסטוץ ונמשך לעוד סטוץ ועוד דייט ועוד הרבה כאלה עד שגילינו שאנחנו באמת אוהבים ובאמת רוצים להיות יחד.
אבל יש קאצ'... והוא גדול.
היא לא רוצה ילדים ואני כן.
היא ממש לא רוצה לעבור את תהליך ההריון ולא חושבת שהיא תהיה אימא מספיק טובה, היו לנו המון שיחות על זה ואני לא באמת יכול לשכנע אותה שלהביא ילדים זה משהו שישתנה, זה לא בסדר כלפי הילדים.
אבל אני שואל היום כשאני כבר כמעט בן 40 ועדיין לא הקמתי משפחה עם ילדים כפי שאני רוצה, האם לוותר על זה?
אני מפחד להפסיד משני הכיוונים וגם לא להיות איתה - האהבה שלי וגם לא להכיר מישהי אחרת שאני ארצה להביא איתה ילדים, הרי אני בסופו של דבר מתקרב לגיל ארבעים וכבר בלי שיער על הראש ;)
האם זה אפשרי לוותר על הזוגיות שלך בגלל משהו שמעולם לא היה אפילו ואתה יודע שאתה רוצה שהוא יהיה אבל אולי בכלל לא תצליח להשיג אותוו כי הרכבת הזו נסעה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות