היי, אני לא הייתי בטוחה באיזה מדור לשאול את השאלה שלי אבל בחרתי בסוף לשאול את זה כאן.
רק לפני שאני מתחילה את השאלה, אני רוצה לבקש לא לענות לי תשובות כמו "את ילדה בת 16 שההורמונים אצלה משתוללים". זה לא כל כך עוזר פשוט...
אז ככה. אני לא יודעת איך להגדיר את הנטייה המינית שלי. אם היא בכלל קיימת.
הייתי בעבר מאוד מפחדת שאני לסבית או ביסקסואלית, בגיל 12-14, כי אתם יודעים, הפחד מהתגובות של הסביבה, וגם באיזשהו מקום בעצמי חשבתי שזה קצת לא בסדר (היום אני ממש לא חושבת ככה). אחרי שנתיים, בגיל 14 הפסקתי לחשוב על זה ולא 'פחדתי' מזה יותר, וגם הייתי בטוחה שאני הטרוסקסואלית לגמרי. זה לפחות מה שהייתי אומרת לעצמי, אבל לא נראה לי שאי פעם הייתי בטוחה בזה ב-100%. אבל לפני חצי שנה-שנה בערך חשבתי על זה קצת ואמרתי לעצמי שלא איכפת לי מה אני יותר, אני מי שאני והכל בסדר. למרות שעדיין לא ידעתי מה אני. הגישה שלי כלפי כל הדבר גם השתנתה, ניערתי את עצמי מהפחד להיות לא הטרוסקסואלית, כי תכלס אין בזה שום דבר רע. הגישה שלי מאוד השתנתה ואני לא חושבת שלאהוב בנות או בנים, גם וגם או אף אחד מהם, צריך להיות בכלל משנה. זה לא פאקינג משנה. כמו שאם אתה אוהב תפוח או אגס, שניהם, אף אחד מהם, או בכלל תפוז, חח, זה לא משנה לך או למישהו בכלל. ככה צריך להיות גם עם אנשים מבחינתי.
אבל עד היום אני מתלבטת לגבי המיניות שלי, כי לחשוב על סיטואציות מיניות של שתי נשים זה יכול לגרות אותי מינית (גם פעם וגם היום).
וגם לחשוב על סיטואציות עם גבר ואישה תמיד יכלו לגרות אותי.
אבל בעולם האמיתי, אני לא חושבת שאי פעם נמשכתי מינית למישהו או מישהי. ואני כמעט בת 17. זה לא גיל צעיר, בדרך כלל מתחילים להימשך כבר בגיל 12.
לראות אנשים יפים במציאות, בסרטים ובתמונות זה מושך לי את העין, יוצא לי לחשוב לעצמי "איזו יפה היא" או "איזה חתיך הוא", אפילו בחנתי את הגוף, הסתכלתי על פרטים, אבל זה לעולם לא משך אותי באמת מינית.
ולדמיין את *עצמי* בסיטואציה מינית עם גבר או אישה, זה די מרתיע אותי. אולי גם מגעיל קצת. ומוזר מאוד.
ועכשיו מבחינה רגשית, אני "נדלקתי" רק על בנים, לא יצא לי "להידלק" על בנות. קרה לי שהיה מישהו שפשוט לא עזב את הראש שלי וכל הזמן חשבתי עליו, דמיינתי אותנו בסיטואציות רומנטיות, לא נרדמתי בלי לחשוב עליו בלילות, והגוף שלי רעד רק מלהיות לידו, או לראות אותו, והבטן התהפכה, הסמקתי, וכדומה. בהחלט "נדלקתי" על כמה בנים. אבל לא חושבת שאי פעם התאהבתי על ממש, כי התאהבות זה משהו עמוק יותר, התאהבות גם מבוססת על חיבור רגשי שאף פעם לא היה לי עם אף בן. גם לפני שנה בערך התחלתי לחשוב על התאהבות הרבה יותר לעומק, הגעתי למסקנה אישית בלבד שהתאהבות זה דבר מוזר ושזאת אפילו קצת אשלייה. ומאז שחשבתי על זה, אני לא "נדלקתי" או הרגשתי רגשות כלפי אף אחד יותר, זה כבר מזמן לא קרה לי.
אני גם לא רואה את עצמי נמצאית בזוגיות בכלל, אני לא רואה את הטעם בזה בשבילי, לפחות כרגע. לא עם גבר ולא עם אישה. אני לא בטוחה שאני רואה את עצמי עם בן או בת זוג בעתיד, לא בטוחה שאני רואה את עצמי בונה משפחה, למרות שאני כן רוצה להמשיך את הדור שלי, לא בטוחה אם כי זה חשוב לי אישית באמת או כי זה מה שכביכול "צריך" לעשות, מקובל בחברה ואפילו "מוסרי" לעשות באיזשהו מקום.
בקיצור אני לא יודעת מה אני. איך להגדיר את עצמי. אני יודעת שאני לא חייבת להגדיר את עצמי אבל אני מרגישה שזה כן מתאים לי, כי אני אוהבת לדעת בדיוק מה אני.
אני אשמח לעזרה. שמישהו יעשה לי קצת סדר בראש. כי אני די מבולבלת, ואני אשמח לעצות אם יש לכם כאלה לתת.
מעריכה את כל האנשים שקראו את החפירה שלי :):) תודה ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

































2025