אני בן 20, הייתה לי חברה במשך שנה וחודשיים והקשר נגמר בגלל בעיות עם ההורים שלי.
ההורים שלי לא אהבו את חברה שלי, לטענתם בתקופה שהיינו ביחד הזנחתי את המשפחה שלי וכל הזמן הייתי אצלה,אצל המשפחה שלה וויתרתי על המשפחה שלי. במבט לאחור הם צודקים. באמת הזנחתי אבל אני חושב שזה בא נטו מאהבה עיוורת אליה... הם דיברו איתי שהיא לא בשבילי, שמגיע לי יותר טוב, בחורה שתכבד אותי ואת הרצונות שלי וגם את המשפחה שלי. כי כל הזמן בקשר זה היה מה שהיא רצתה, היא לא הייתה מגיעה בכלל לארוחות משפחתיות אצלי, אני הייתה מגיע אליה. כשההורים שלי עשו ארוחה משפחתית לי לפני הגיוס שלי לצה"ל היא לא הגיעה, סבתא שלה הייתה בבית חולים. אני יודע בטח מה אתם חושבים, סבתא שלה תבין אותה, אני מוכן לקבל את זה, אבל כשהיא חוזרת ואומרת לי אני לא מבינה מה אתה מתבאס עליי או איך אתה יכול להתנהג אליי ככה כסבתא שלי בבית חולים, ואני לא אמרתי כלום, סך הכל התבאסתי כי חברה שלי לא הייתה בארוחה לפני הגיוס שלי ואני חושב שזה לגיטימי כי לא צעקתי עליה, לא התעצבנתי, ולא איימתי, פשוט התבאסתי כי רציתי שהיא תהיה איתי ועם המשפחה שלי בערב האחרון שלי בבית לפני הצבא.
אחרי מה שקרה ההורים שלי דיברו איתי ואמרו לי שהיא פשוט לא מתאימה לי, לא רציתי להקשיב להם ומאז התחלתי לנהל קשר בסוד. הייתי אומר להם שאני עם חברים ובעצם אני הולך אליה או יוצא איתה, הם לא רצו שהיא תגיע אלינו הביתה. עד ששכנעתי אותם אחרת.
ואז ביום שישי אחד הלכתי אליה לקידוש ושיקרתי להורים שלי שאני הולך עם חברים.
אחרי זה הגענו אליי הביתה ואמא שלי אמרה לי שהיא הכינה לי משהו ואז חברה שלי אמרה שכל הקידוש דיברתי על זה. היא לא ידעה שלא סיפרתי לאמא שלי על זה. ואז אמא שלי נפגעה ממני וכתבה לי בהודעה "חברה שלך צריכה ללכת הביתה" וגם חברה שלי נעלבה. ויומיים אחרי זה נפרדנו כי היא לא רצתה לבוא אליי הביתה יותר.
היו לנו כל כך הרבה הזדמנויות לחזור, אבל אני לא בטוח, אני לא יודע איך להתגבר על החוסר ביטחון הזה, לפעמים בא לי פשוט לבוא אליה מאחורה, לחבק אותה, לסובב ואז לתת לה את הנשיקה הכי גדולה שהייתה לה, אבל אני מפחד. אני לא יודע מה לעשות, ואני יודע שאם החוסר ביטחון הזה אני אאבד אותה, ואני לא רוצה,תעזרו לי מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות