היי,
יש לי חברה בת 23 שנמצאת במצב ממש רע. היא לא עובדת, לומדת בקושי פעם בשבוע ולא יותר מזה, ואין לה יותר מ5 שקלים בארנק.
היא לא בדיכאון, (יש לה נפילות פה ושם כמו לכולנו, אבל היא במצב טוב סך הכל) היא לא נכה ולא מפגרת. אבל היא פשוט מתנהגת כמו אחת כזאת. אני חושבת שזה תוצאה של החינוך הגרוע של אמא שלה; אישה שלא עבדה ולא למדה וכל החיים נתלית בביטוח לאומי וכל מיני עזרות סוציאליות למיניהן. אבל הסיבה לא באמת משנה, מה שכן משנה זאת התוצאה. החברה שלי הפכה ליצור דומם שלא עושה דבר מלבד צפייה בטלוויזיה ולחיות על חשבון אחרים, בין אם זה מדינה ובין אם זה חברות שלה. היא כל הזמן טוענת שהיא "מחפשת" עבודה, אבל ברור לכולם שהיא לא באמת מנסה. היא לומדת קורס איפור שעתיד להימשך תקופה אבל ספק גדול אם תמצא בזה עבודה.
איך אפשר להוציא אדם מהמצב הזה כשהוא עצמו לא רוצה? לדבר איתה לא עוזר, היא לא מקשיבה לאף אחד. אני חברה שלה עוד מתקופת התיכון (אותו סיימה בקושי רב) והיא פשוט לא קמה בזמן אף פעם, לא משקיעה בכלום... והיא לא בדיכאון! להפך, היא חייכנית וצוחקת הרבה, ונהנית מהחיים (בעיקר על חשבון אחרים) יש איזשהו מוסד לאנשים כאלה? שוב, היא לא מוכרת כמפגרת או משהו כזה.. האם יש מסגרת שיכולה להתאים לה? או האם היא כבר פספסה את הרכבת ותמשיך לעד לחיות על חשבון אחרים? (דבר שהוא לצערי ממש נפוץ במדינה שלנו)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות