היי
נכון שזה גיל יחסית צעיר לחשוב על זה אבל בכל זאת
אני במערכת יחסים עם בחור בגילי כבר כמעט שלוש שנים
מערכת יחסים ראשונה של שנינו
אימי התחתנה בגיל 18 ואני שאני בת עשרים המילה חתונה מרתיעה אותי
אני לא יכולה להצביע על מה זה בדיוק. ברור שזה לא פחד מלחיות יחד עם בן זוגי שאני אוהבת ואין לי שום ספקות בעניין. פשוט מפחיד אותי לחשוב על הרגע הזה שבו אין דרך חזרה ואני מחוייבת למשהו מסויים. ושלא תבינו לא נכון, אני לא אחת שאי פעם תחשוב לבגוד או להסתכל לכיוונים אחרים, המצפון שלי יאכל אותי ואני לא בן אדם כזה. באמת שאני לא יכולה להסביר ממה הפחד נובע. ברור שהחלום הכי גדול זה לחיות חיים משותפים עם חבר שלי אבל המילה חתונה פשוט גדולה עליי.
יכול להיות שהפחד נובע מזה שאני מפחדת שיום אחד בן זוגי יקלוט שהייתי הראשונה והיחידה שלו ושהוא לא זכה לטעום מדברים אחרים. לגבי אני יודעת שאני שמחה וגאה בכך שהוא הראשון ורוצה שהוא גם יהיה היחיד שלי אבל ברור שגברים זה עם אחר בעניין ואולי זה הפחד שבעוד עשרים שנה זה יתחיל לצוף.
ואני ממש מפחדת ללדת אני בחורה נורא קטנה ורזה ולא מסוגלת לשאת כאב ( אני מסוגלת לבכות בבדיקות דם יום שלם מהכאב ). זה פשוט נראה נורא גדול ו"דברים של מבוגרים" כשאני בעצם מרגישה עדיין בת 18. רגשית אני בוגרת אבל עדיין לא יכולה להגיד שאני מרגישה בת 20.
אמי תמיד מספרת לי איך זה היה החלום שלה להתחתן ולהביא ילדים וזה באמת מה שהיא עשתה התחתנה והביאה אותי, וזה אמור להיות חלום של כל בחורה, אז מה לא בסדר איתי?
זה מגיע למצב שכשאני שואלת את עצמי מה הייתי אומרת לו היה מציע נישואין ואני לא מסוגלת לחשוב על כן למרות שאני יודעת שהוא האחד בשבילי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025