היי ותודה שאתם קוראים קודם כל.. אני בת 23, באמצע תואר אקדמי עם עבודה מכובדת במשרת סטודנט, משפחה תומכת וחמה (עדיין גרה עם ההורים אבל זה סיפור אחר) ועם קומץ חברות טובות שאני אוהבת.. עד כה הכל סבבה, אבל כשפורסים את זה החברות שלי או נעלמות- רואות הודעות ושיחות אבל לא חוזרות לתקופה מסוימת, חלקן באמת מסיבות כמו עבודה או לחץ בלימודים וחלק סתם מסננות אני חושדת, וכשאני צריכה אותן הן לרוב לא שם אבל כמובן כשהמצב הפוך אני שם לנחם ולייעץ כמו סמרטוטה...
לפני 7 חודשים נפרדתי מהאקס שלי אחרי 7 חודשים כי הוא היה כפייתי וחשדן בטירוף כלפיי והיה מחטט לי בטלפון ולא אפשר לי לצאת עם ידידים שלא עברו את אישורו.. כל החודשים האלה הוא דאג למרר את חיי ולהעביר לי מסרים דרך מכרים משותפים ועד שאבא שלי לא איים עליו במשטרה הוא לא נרגע. מאז אני בטראומה מגברים, לא סומכת עליהם ובכללי לא רוצה שום קשר מכבר למינימום ההכרחי. מצד שני ההורים שלי לוחצים עליי להכיר מישהו ואני רוצה לרצות אותם אבל אין לי מאיפה להכיר- במסגרות שלי כולם נשואים ותפוסים כמעט ומי שלא אני לא חושבת שהוא אטרקטיבי...
בעבודה גם הכל בסדר אבל קשה לי לפתח קשרים מעבר לקשרי עבטדה חוץ מאשר עם מישהי אחת שנהייתה חברה טובה מאוד, היא ממש מסמר הערב בעבטדה ואני מרגישה בצד בעיקר מפני שאני לא אוהבת לחבק אנשים שאני עובדת איתם (פרט לאירועים ורק אם מישהו ניגש לחבק אותי) ולא אוהבת לגעת באנשים שלא לצורך.
כשאני יוצאת עם הסו קולד חברות שלי וכבר באים בנים להתחיל איתנו כולן זורמות וקלילות ורק אני משדרת ריחוק וסנוביות שאני לא מצליחה להסביר.. אני פשוט נאטמת וממש לא משתתפת בשיחה או זורקת משפט מאולץ.. פלא שלא רוצים אותי?
מה דפוק בי? למה אני לא מצליחה להתנהג כמו כל אחת בת גילי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025