דעות מנוגדות עם בן הזוג, האם הקשר מיותר?

אז ככה, יש לי חבר שנתיים הוא בגילי בן 20 ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השני כל פעם שנפגשים כאילו פעם ראשונה, פרפרים, התרגשות הכל. אני רואה איתו את העתיד שלי את המשפחה שלי איתו, מדמיינת כבר איך יראו החיים שלנו ביחד. הוא החצי השני שלי אני ממש מרגישה שמצאתי כל מה שחיפשתי בגבר. אבל יש לי בעיה אחת איתו והיא המחשבה על העתיד, אנחנו רואים חיים אחרים בחינוך וגידול המשפחה ושמדברים על זה זה נגרר לריב רציני שמוריד חשק להמשיך לצאת איתו, ברמה כזאת. אני רואה שאת הילדים שלי אני אשחרר ואתן להם לגדול בפתיחות ולא בכלא, אני אתן לבת שלי לצאת למועדון או לחזור מאוחר בעיקר כי אני גדלתי בבית מאוד סגור ופרימטיבי אני לא הייתי רוצה לגדל את הילדים שלי בצורה פרימיטיבית כמו שבן הזוג שלי חושב, שהבת שלו לא תצא עד 18 ושהיא בחיים לא תעשן לידו גם אם היא תהיה נשואה כי היא צריכה לכבד את אבא שלה אבל הבן שלו כן יעשן לידו כי הוא גבר וכל מיני תאוריות מאוד פרימיטיביות ושוביניסטיות שמייצגות בעיקר את הניסיון של הבן זוג שלי להתחקות לאבא שלו כי זה מאוד מה שקורה אצלו בבית. הוא חושב שהוא צריך להיות הגבר בבית ושבחיים האישה לא תשבור לו את המילה כי זה ישפיל אותו מול הילדים. אני באמת אוהבת אותו ורוצה איתו עתיד אבל כל פעם שעולה השיחה הזאת אני חושבת לעצמי שאני מבזבזת את הזמן איתו ושחבל על כל רגע כי זה לא הגבר שיגדל את הילדים שלי בחיים. ואז אני חושבת שבטוח נתגרש או נריב המון על הניהול והחינוך. הוא חושב שהאישה הזאת שתקשיב לו ותעשה כרצונו תהיה אישה חזקה אבל גם ״חיילת נאמנה״ וזה לא הולך ככה כי ככה אישה היא לא חזקה היא בעצם חלשה ומוחלשת. והוא חושב שאני רוצה גבר שיהיה הסמרטוט שלי ויעשה מה שאני רוצה וזה לא נכון כי הרבה פעמים אמרתי חו שאני בעצם רוצה הדדיות בבית שלי למשל שאם הוא ייתן לילד שלי עונש ואני אחשוב שהוא חמור אני אדבר איתו ונשנה לעונש יותר עדין וזה יהיה הדדי אם זה יהיה מצידו ואז הוא מתעצבן שאני לא יכולה לשבור מילה של גבר. בקיצור למרות שאני לא מתחתנת איתו מחר אני חושבת על העתיד המשותף שלי איתו וזה מהווה בעיה ממש עבורי וקשה לי עם זה. אשמח לעצות מה אפשר לעשות כדי לשנות את דעתו או אם הקשר מיותר ואני מבזבזת זין לשווא..