אני בנאדם שרשמית כן יש לו חברים. זאת אומרת כן יש לי למי להתקשר
אבל אף אחד מאלו לא נחשב כחבר טוב שלי. חברה שלי טובה עברה לצפון הארץ והקשר נותק
חוויתי אכזבה ממספר חברים קרובים מס' שנים טובות... שכרגע אנחנו לא בקשר.
בנוסף, אני חשה נורא כיוון שאני שוהה המון זמן בבית אינני יוצאת כלל וכלל.
אתמול אמא שלי אמרה לי משהו שפגע מי והוריד עוד יותר את הערך עצמי ואת הביטחון העצמי.
היא זרקה לי הערה:" את איש בקופסא" אין לי הרבה עם מי לשוחח על מה שאני מרגישה
והיא חושבת שכל זה שטויות ומסרבת לשמוע. היא צינית איתי ולועגת לי בדברים האלו... קשה לי איתה. בעבודה שלי אני מרגישה שאני לא אהודה הרבה פעמים יכול להיות זה משהו שאני מדמיינת אבל כך אני מרגישה. הרבה פעמים קשה להתחבר לאנשים, קשה לי ליצור קשר עין. אני מפחדת שמסתכלים לי בעיניים ורואים בנאדם רע לא נחמד לא חביב.
אני מאוד מתוסכלת מזה.... אין לי אפילו חברה טובה לשוחח. אני מרגישה לבד הרבה פעמים.
אני מנסה לשמוח מהדברים הקטנים אבל זה קשה כי כל דבר קטן יכול לערער אותי. זה באמת כואב...
ואף אחד לא מבין אותי.....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות