בן 27. חיי חברה אין. זוגיות אין. רק הלבד נשאר. אני מגיל 23 עברתי 4 ניתוחים להסרת הקונדילומה. והשנה גם גיליתי שיש לי הרפס בשפתיים וגם הרפס גניטלי באיבר המין. ומאז שהכל התחיל החיים שלי מתפרקים ונופלים כמו מגדל קלפים. צלקות פיזיות ענקיות נשארו ונפשיות, ככל שהזמן עובר אני מגלה כמה העניין הנפשי אצלי בא לידי ביטוי בצורה חריפה ביותר. יש אנשים עם הפרעה דו קוטבית. נראה לי שאצלי זה חד קוטבי. רק דיפרסיה קיצונית שמשתלטת עליי. מפחד לחייך ולהגיד שהכל בסדר כי אין לי סיבה מספיק טובה להרגיש נכון עם המילה בסדר. 3 פעמים במהלך חיי ניסיתי ליטול אותם ולהעלים את את הכעס שהצטבר ולא ממש הצלחתי. לא מפסיק לחשוב על הפעם הרביעית. רוצה כל כך לנתק את עצמי מהחרדות, הכעס, הבדידות כדי לא להרגיש יותר. כבר פניתי לער"ן כמה פעמים ולצערי זה לא עזר בכלל. ניסיתי לקחת כדורים כמו ציפרלקס נגד דיכאון וזה לא עזר. אין לי כסף לפסיכולוג או קואוצ'ר. ואפילו חברים אין לי. כבר שנים שאף אחד לא שאל לשלומי או נכנס לבית שלי. גם הפסקתי ללכת לעבודה כי אני לא יכול להתמודד, פשוט קרסתי. לא יודע כבר מה לעשות ולמי לפנות. זה כבר פוסט שלישי שלי פה ואף עצה בעבר לא עזרה לי או סייעה לי.חש רגשי נחיתות חזקים ולא יודע אם אנשים יכולים פה לעזור לי, רק רציתי לפרוק כי אין לי למי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות