התייעצות כנה.
היינו בזוגיות בערך 3 שנים שבמהלכה אבא שלו נפטר,נשארה רק אמא שהוא משגיח עליה,ואני שהייתי נוכחת בחייו כולל הלוויה ושהתחברנו אחת לשני ונקשרנו גם.
היו לנו המון ריבים,הפסקות,בגידה מהצד שלי שהוא סלח,בחורה שנכנסה בנינו ,
היא הייתה עוד לפני סתם אחת נטו סקס,דאגות,קנאה שלי,שתלטנות ודאגות.
כל זה הוביל אותי להיפרד ממנו הייתי שלמה עם ההחלטה הוא קיבל את זה גרוע,
בהתחלה הוא אמר לי "מקווה שאת שמחה עם עצמך שברת לי את הלב לגמרי".
ואחר כך היו ריבים,היו איומים על חייו קצת,הוא הגיע אליי לאחרונה לבית באמצע הלילה,
ישנו יחד,הוא בא גמור בוכה והיה לי כואב לשלוח אותו לבית ולנסוע מאוחר בחזרה.
לא משנה שספרתי לו שיצאתי עם בחורים הוא טוען שהם סתם והוא האחד כביכול,
הוא לא מוכן לוותר,הוא אומר "את אהבת חיי ואנחנו לא צריכים לוותר,להמשיך להילחם".
לפעמיים זה נראה לי יותר שהוא תלוי בקשר ובגלל שלפני הוא לא ידע מה זה זוגיות,
אז הוא ממש בתוך זה ולא מסוגל לשחרר,אני אוהבת אבל לא באותו רגש כמוהו.
מה עושים כשמגיעים למצב כזה,איך אני גורמת לו להשלים עם הפרידה ולהפסיק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות