היי כולם,
אז ככה, אני עובדת במקום עבודה כלשהו, יש בחור שעובד איתי שם בקביעות. היו שמועות שהוא בקטע שלי וזה הגיע למצב של הסתלבטויות כי זה נשמע לרוב העובדים הזוי שאחת כמוני תצא עם מישהו כזה. אני לא אוהבת איך שזה הצטייר, והסיטואציה יצאה מפרופורציה. אני לא נוטה להמעיט מהערך של אחרים, מכבדת כל אחד.
ככל שאנחנו מתראים, וזה לגיטימי.. עבודה אני שמה לב שההתנהגות שלו מוזרה לידי, הוא מתחיל להילחץ ולגמגם.. לפעמים אני עוזרת לו והוא עוזר לי, יש צחוקים.. מידי פעם שיחות אבל פה זה נעצר. הוא כמו אח בשבילי.
הוא טיפוס שאין לו ביטחון עצמי, אבל הפתיע בזה שהציע לי לצאת איתו. אמרתי לו הכי ישיר וכנה, אתה בחור מקסים, אני לא מעוניינת מעדיפה שנישאר ידידים. והוא התבאס. אין מה לעשות...
מציקה לי העובדה שבכל פעם שאני עוברת לידו, שכל פעם מאז השיחה תמיד מסתכל עליי והמבטים שלו מלחיצים, או שסתם מנסה לדבר איתי וכבר אין לי כוח אליו הוא משגע. אני עונה לו יפה והכל. אבל לפעמים הוא פשוט מחרפן. שואל שאלות כאלה מפגרות.. הרי הוא יודע את התשובה אז למה..?
או עושה דברים מטופשים כדי שאתייחס.. ותכלס? נמאס.
יש איתי בחור שחבר שלו, בכל פעם הוא אומר לי שהבחור שבקטע שלי בוכה שדחיתי אותו ועצוב.. ואני אומרת לו מה אתה רוצה ממני.. שירד ממני.
אני הכי בררנית שיש, לא מזמן יצאתי מזוגיות ואני לא מעוניינת להכיר.
הוא גם בכלל לא הטעם שלי. הספקתי להכיר את האופי שלו, הוא בחור טוב באמת מקסים, אבל בתור ידיד לא מעבר.
באמת שאני כבר לא יודעת איך להסביר לו שירד ממני. ניסיתי לומר לו ישירות, זה כבר הפך לבדיחה בין העובדים ונמאס. אני מרגישה ממש רע. זה מתסכל. אשמח לעזרה ממבינים....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות