היי, אני אשמח לקבל מכם ייעוץ או טיפים בנושא שמאוד קשה לי איתו.
שמתי לב שכל החיים שלי הייתי תמיד זקוקה לחברה קרובה,מישהי שתמיד תהיה לצידי ושתיזום גם את הקרבה אליי..
כבר מגיל קטן,בכל טיול אני זוכרת שתמיד הייתה לצידי חברה שישבה איתי באוטובוס והייתה צמודה אליי כל הטיול. גם בתיכון זה היה ככה (בטיולים השנתיים-שותפה לחדר,לאוהל,יושבת לידי בארוחות..הכל) ככה שתמיד הייתה איתי מישהי. בכל השנים האלו זאת לא הייתה אותה חברה,אלא בכל פעם הייתה מישהי אחרת .
אני עד עכשיו ככה ומרגישה שזה לא עושה לי טוב, אני באופי שלי אחת שזקוקה לחברה הקרובה אבל אני לא מצליחה ליצור קשרים עם בנות אחרות. מה גם שהחברויות האלו אף פעם לא מצליחות להחזיק מעמד לטווח ארוך ,ככה שאני מוצאת את עצמי לבד בסוף.
יש לי טראומה מבדידות,עברתי חוויות לא קלות..
לא יודעת איך להפתח חברתית ,אני מרגישה שאין לי מה להציע על מנת שיתקרבו אליי וכל פעם זה מוכח לי מחדש כשאני קולטת שהחברות שלי עם בנות נפסקת מתישהו, או שאני קולטת בסוף שבנות מתקרבות אליי מתוך אינטרסים וכדומה.זה הורס לי את הביטחון..
יש משפט כזה שאומר שכל אחת צריכה לידה חברה שהיא "נחותה" ממנה על מנת שתרגיש יותר טוב עם עצמה.. אני מרגישה תמיד הכי הבחורה הזאת בעולם ("הנחותה").. מרגישה אפס ליד כולן.
אני כבר ממש מיואשת..איך להפוך לאחת שהיא זאת שיירצו להתקרב אליה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות