שלום לכולם.
אני נשוי מזה כמה שנים לאישה מושלמת פנימית וחיצונית.. תודה לאל יש לנו גם ילדים מתוקים ומקסימים... שנינו עובדים במשרות מאוד נחשבות ומשתכרים יפה ב"ה. למען האמת וההגינות אישתי מוצלחת הרבה יותר ממני.
ובכל זאת לאחר שאני מודה על הטוב הרב שנפל בחלקי.. יש לי רגעים בהם נראה לי שאני חי בפספוס.
רוב השיחות שלי ושל אשתי בתקופה האחרונה הם על הילדים ועל העבודה. שלה בעיקר. כבר תקופה לא קצרה אני מרגיש כאילו אני מתקיים מכוח השגרה בלבד. אנחנו גרים רחוק מהמשפחות באיזור אמנם די נחשב אבל ממש יקר ולא רכשנו עדיין דירה.. חוסר יציבות שכנראה משפיע עלינו. אני אישית מעדיף לחזור לאיזור המגורים ליד המשפחות והחברים שלנו. אין לנו כלום היכן שאנחנו גרים. רק העבודה שלה.. אני באמת משתדל לנהוג בה בכבוד ולא לגזול ממנה אנרגיה.. גם ככה היא משקיעה במרץ רב בילדים בבית ובעבודה.. בקיצור איפשהו הולך לאיבוד.. אני מרגיש קצת לא הוגן על זה אפילו שאני פה מבקש עצה בנושא... וגם מבקש ממנה סליחה מראש. אין לי כל כוונה להישמע קנטרני. היא המתנה הכי גדולה של החיים שלי. והיא מושלמת עבורי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות