כן... הייתי טיפש מספיק כדי לחזור אליה ושתזרוק אותי פעם שלישית והפרידה קרתה לפני חודש בערך. היא כבר העלתה לפייסבוק תמונה עם הבחור החדש וזה מרגיש כאילו נעקר לי הלב מהמקום. זו הפרידה הכי קשה שהייתה לי כי הפעם אני בכלל לא כועס עליה או מאשים אותה, אני בעיקר כועס על עצמי שאני התנהגתי כמו סמרטוט ואני יודע שאני אשם. היא עשתה מה שטוב לה בסך הכל. אני אידיוט שנלחמתי שנחזור פעם שלישית, וכשהסכימה ונתנה לזה צ'אנס היא לא אהבה אותי בכלל למרות שהכל היה נראה טוב ויפה בינינו ונהננו לצאת כמה שהספקנו, אבל לא הספקנו להיות חודש ביחד לפני שזה נגמר ונפרדה ממני בצורה יפה לשם שינוי מהפעמים הקודמות, נטו כי לא אהבה אותי ואני לא התלוננתי והבנתי אותה. אולי אני אפילו צריך להגיד תודה שסיימה עם זה מהר הפעם. הבעיה שאני רגיש והביטחון העצמי שלי צנח בצורה קיצונית אחרי הפרידה, יש לי סיוטים נוראיים אני מתעורר באמצע הלילה מצרחות מאז שנפרדנו ואני לא יכול להירדם לפני 3 בלילה, אני בדיכאון פנימי מפחיד למרות שאני לא משדר את זה לאף אחד. נשרתי מהאוניברסיטה בנוסף להכל ככה שהמצב הנפשי שלי כרגע באמת על הפנים.. לא במצב אובדני, אבל על הפנים... מדהים מה שבחורה אחת יכולה לעשות לבנאדם... אני מדבר על זה רק עם ידידה טובה שלי שתומכת ועוזרת כמה שיכולה כי לא סיפרתי לאף אחד חוץ ממנה על החזרה השלישית שלנו, ואני מעדיף גם לא לספר מרוב בושה. מישהו או מישהי מכירים כזאת תופעה של טיפשות כמו שלי? איך להתגבר עליה עם צלקת כזאת עמוקה שיצרתי לעצמי? וסליחה על החפירה, כל ההסטוריה שלי ושלה מאוד מורכבת וכל העסק נמשך מעל לשנה, וניסיתי להיות רלוונטי כמה שיכולתי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות