יש לי חברה מהיסודי שאני מנסה להתרחק ממנה, איך לעשות את זה?

היי כולם!
אוקיי אז ככה-
אני בכיתה ט' כיום, ויש איזשהי ילדה שאיתי מכיתה א' בכיתה. אף פעם לא היינו חברות כלכך טובות. בעיקר ביסודי, היא הייתה שקטה ממש.
במהלך החטיבה היא נפתחה יותר כי הגענו לבית ספר חדש, התחלות חדשות וכד'.
בסוף שנה שעברה לי ולה יצא להתחבר קצת.
אבל בזמן האחרון היא ממש מציקה לי!!
אני יכולה לדבר איתה והיא פשוט *תתעלם*.
או נגיד היה איזשהו יום שהעלנו זכרונות מכיתה ז', ונזכרנו באיזשהו קטע שהיה לה..
ובערב היא פשוט שלחה הודעות לי ולעוד שני ילדים שהיא " תהרוג " אותנו והכל.. די התווכחתי איתה, אבל לא הורדתי אותה למטה כמו שאר הילדים..
ילדים אחרים פשוט אמרו לה שהיא לא במצב של לאיים ושתרגע וכאלה.. אני פשוט הגבתי במן רוגע כזה.. היא אמרה לי איזו מן חברה אני אז פשוט אמרתי לה שהיא מצפה שיתנהגו אליה יפה והכל אבל מתנהגת אליי חרא.
ובכללי היא פשוט דפקה אותי בחיים.
אין לי אמון בה. אני יכולה להסתובב עם חברה שלי, היא תבוא, תקשיב, ותספר לאחרים מה אמרתי.
או שהייתה לנו עבודה ביחד והיינו אמורות להציג מול כל הכיתה, וכל אחת התאמנה על השקופיות שלה ובסוף היא החליטה לא לקום ללוח, ואני הייתי חייבת להציג כי מי שלא מציג מתחיל מ80 ( ואני מצויינות ואני לא רוצה שזה מה שיקרה...)
והמורה פשוט התקיל אותי ואותה עזבו בשקט.. ועוד מה? שתינו קיבלנו 100. כאילו 20 נקודות היא קיבלה בגללי ( ולא, אני לא מתעצבנת על הציון, חלילה, אלא על כך שהיא פשוט עזבה אותי והייתי צריכה להיות מובכת והכל..)

בסופו של דבר, איזשהו יום שרק שתינו היינו בכיתה ביקשתי ממנה יפה שנתרחק כי הקשר מבוסס על חוסר אמון וזה לא נראה לי נכון להיות קרוב למישהו ולא להאמין בו..
במשך שבוע וקצת היא באמת תפסה מרחק..
היועצת של בית ספר מודעת לכל העניין, אך לא סיפרתי למחנכת שלי כדי לא לעשות עניין גדול..
באיזשהו טיול ישבנו כמה בנות ביחד והיא ישבה ליידנו אבל לבד עם ראש כלפי מטה. ( וזה לא היה בגללי, איזשהי ילדה העליבה אותה ככל הנראה ) המחנכת שלי התיישבה לידה וניסתה להבין למה היא לבד, וישר קישרה את המצב אליי. ואמרה שזה לא מוצא חן בעייניה ושאני מספרת לה דחוף מה קורה..
סיפרתי לה את כל העניין ושהיועצת מודעת לזה.
ועל מה היא התעצבנה? על זה שפניתי ליועצת ולא אליה.. וזה גם ממש מתסכל אותי.. המחנכת שלי היא אחד האנשים שאני הכי סומכת עליהם, וממש התאכזבתי לראות ממנה תגובה כזאת.. כאילו היא לא כועסת על המצב, אלא על כך שלא פניתי אליה.
דיברתי איתה באותו יום בטלפון אחרי זה והיא הסבירה שזה פשוט לא היה לה מובן והכל.. פשוט אמרתי לה שאני חושבת שהיא לא הבינה טוב את הסיטואציה- כי הסברתי לה בטלפון הכל ושפשוט נוצרה מן חשיבה מוטעת.
המחנכת שלי צלצלה גם אל אותה ילדה וביררה את הנושא איתה.. אין לי מושג מה היא אמרה לה והאמת.. לא כלכך מעניין אותי לדעת.
אבל מאז שהמחנכת דיברה איתי ואיתה בטלפון, הילדה פתאום חזרה לדבר איתי, לחבק אותי והכל..
בוקר טוב אני תמיד אומרת מתוך כבוד.. אבל זה מוגזם בשבילי..
כאילו המחנכת אמרה לה לבדוק איך אני מגיבה לזה..
אין לי לב להגיד לה עוד פעם להתרחק.. כי זה ממש פוגע.. מנסיון אישי שלי.. אבל זה ממש מתסכל..
ואחת החברות שלי אומרת שאותה ילדה פשוט בוכה לה על זה שאני לא אומרת לה למה.. אבל היא אפילו לא שאלה אותי!! ודיברנו מאז כמה פעמים אז כן הייתה לה הזדמנות.
זה כאילו כל החברים שלי מנסים לבחון אותי..
מתסכל ברמות קשות.. :(

אשמח אם תוכלו לתת לי עצות של איך אפשר להתרחק והכל..
אני באמת לא רוצה לפגוע בה..