היי, לפני שנתיים הכרתי מישהו במחנה קיץ. הקשר ביננו התקדם ונהפכנו לחברים הכי טובים. המון זמן הקשר היה ככה עד שהוא התחיל לקבל אופי אחר... אני לא יודעת לשים את האצבע איפה זה התחיל ככה אבל זה הגיע למצב שבגיל 13 שלחתי לו תמונות עירום שלי בסנאפצט. הוא ביקש ושלחתי מה שהוא רצה. אחר כך הוא המציא שנמחק לו הסנאפצט ושאני ישלח לו בווטצאפ.. והאמנתי לו שהוא ימחוק אתזה, כי הוא הרי החבר הכי טוב שלי, הוא לא יפגע בי. זה נמשך המון המון זמן. בסופו של דבר ניתקנו קשר בתחילת השנה, הסיפור עם התמונות נודע לכל בן שאני מכירה. רוב החברים שלי ניסו לעזור, אחרים התייחסו אליי רגיל, אני כל כך מודה להם על זה. אני לא יודעת מי ראה את התמונות. הקטע הוא שמתחילת שנה זה הגיע למצב שמי ששלחתי לו תיכנן להפיץ את התמונות ולשלוח לילד אחר שאני מכירה (שבא ממשפחה של סמים ונרקומנים בכלא) בשביל קצת וויד. התחננתי לילד הזה שלא יקבל את התמונות שלי. חבר טוב שלי עזר וככל הנראה התמונות לא הועברו. הילד שהיה אמור לקבל אותם מחק את העותק האחרון שלהם לפי מה שחברים משותפים אמרו לי. הקטע הוא שבעקבות זה התחלתי לקבל איומים על החיים שלי, ילדים שאני לא מכירה שלחו לי הודעות בווטצאפ ואיימו. הם התקשרו לחברות שלי ואמרו להם למסור "לזו*ה הזאת שהיא יוצאת מהבית היא נדקרת, אני יאנ*ס אותה באלוהים אני דוקר אותה שורף אותה". מיותר לומר שפחדתי ברמות. זה אנשים (וביניהם מי ששלחתי לו את התמונות), שכבר הסתבכו עם המשטרה, היו במעצרי בית ליותר מחודש, דקרו בעיר וכאלה.
מאז הכל נהיה שקט. אני לא בקשר איתם, עירבתי את אבא שלי שטיפל בזה, אבל עדיין אני מרגישה מחוללת ורמוסה. יש לי חבר עכשיו והוא יודע על כל הסיפור, החברים שלי יודעים, ולאף אחד לא אכפת כי כמו שהם אמרו "זה לא מזיז לנו. אנחנו אוהבים אותך". אבל רצות שמועות, ואני לא מסוגלת לשחק אותה כאילו לא מזיז לי כל פעם שאני פוגשת בטעות את הילד שהרס לי את החיים. אני רואה אותו הרבה כי הוא בבצפר של חברים שלי. ובאלי למות כשאני רואה אותו. או להחזיר לו על כל מה שהוא עשה לי. הוא הרס את האמון שלי באנשים. ופשוט באלי להחזיר לו על כל השנאה העצמית והבכי והדיכאון שהוא גרם לי. להחזיר ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות