שלום לכל צוות האתר והמייעצים :)
אני ילדה ביישנית, תמיד הייתי, תמיד אהיה. אי אפשר לשנות את זה, עם כמה שניסיתי.
תמיד היו לי מחזרים, אבל אף פעם לא היה לי אומץ באמת לשבת ולדבר איתם ולנסות לפתח את הקשר.
עד שהגיע בחור מתוק, מקסים וביישן כמוני. זה גרם לי להרגיש יותר פתוחה איתו כי אנחנו מאותו "אזור". הביישנות בעצם חיברה בנינו. למרות שאין לו ממה להיות ביישן, הוא גבר נאה גבוה, מדהים ורגיש.
כמובן שלקח לי זמן להיפתח אליו וגם מבחינה מינית.
יש דברים שאנחנו לא עושים, למשל, לא יורדים אחד לשנייה, הוא לא מסכים לרדת לו (לא שרציתי) ואני לא מסכימה שהוא ירד לי, כי אני פשוט לא נהנית ואצלו זה עניין של כבוד. הוא לא רוצה שהבחורה שלו תרד לו.
אנחנו ביחד כשנה והאמת שהתחלנו לשכב רק אחרי חצי שנה.
הסקס מדהים. באמת, מענג ומרגש, הכל ביחד!
הבעיה היחידה היא שאני נעצרת, אני לא יכולה לגנוח, אני רוצה, אבל אני מרגישה כל כך מפגרת ואני מרגישה שזו פדיחה, לא נעים לי ממנו. ולכן אני עוצרת את עצמי ופחות נהנית. אני פשוט מתאפקת.
האם זה הגיוני? זו באמת פדיחה כמו שאני חושבת? יש דרך אחרת להיפתח יותר? אני מרגישה עצורה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025