לעזוב אותה לנפשה
כבר כמה חודשים שאני בקשר ידידותי עם סטודנטית שאיתי בכיתה , אנחנו גם גרים יחד באותו בניין במעונות. עם הזמן הקשר שהיה בנוי בעיקר על שיחות קלילות על לימודים וסתם סמול טוק, התפתח אצלי רגש כלפיה והרגשתי שאני מתאהב בה ובאישיות שלה. הרגשתי שאני ממש רואה בה את אם ילדיי. ראיתי המון קווי דמיון ביני לבינה והרגשתי שאנחנו מאוד מתאימים להיות ביחד. לאט התחלתי להראות לה שאני בעניין שלה, על אש קטנה, התחלתי להתעניין בה יותר, להראות שאכפת לי ממנה, שאני דואג לה ואני כאן בשבילה. עם הזמן הרגש אצלי רק הלך וגבר והיה לי מאוד קשה לסחוב איתי את הרגשות האלה בפנים כל כך הרבה זמן. נפתחתי בפניה ונתתי את הלב שלי, בתגובה היא אמרה שהיא מאוד מעריכה אותי, אבל היא מבולבלת ולא רוצה זוגיות, ולא מרגישה אותו דבר כלפיי.
מאז לקחתי כמה צעדים אחורה ופשוט הפסקתי לחזר, כי אני לא כזה ולא בא לי להיות בעמדה של כל הזמן לנסות להוכיח את עצמי ולחכות לקבל אישור שאני מתקבל.
אנחנו ממשיכים להתראות מדי יום וליבי נחמץ כשאנחנו נפגשים, כי אני עדיין פגוע, אבל הרבה פחות. אני פגוע מאוד כי הבחורה לא נתנה לי אפילו צ'אנס להיות איתה בדייט, ולא נתנה לעצמה צ'אנס להכיר אותי.
השאלה שלי היא איך לדעתכם אני אמור לפעול מעכשיו?
אני בתחושה שזה שנתתי את הלב שלי וחשפתי את עצמי וקיבלתי תמרור אין כניסה, אז אם אני אמשיך לנסות ולחזר אז אני אצא סמרטוט בלי כבוד, וגם אני חושש לגרום לה להרגיש לא נעים כי כמה כבר אפשר לדחות בן אדם.
אני פשוט חושב שאני צריך להתרחק.
האם אני צריך לשחרר ממנה לגמרי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025