היי,
קוראים לי מיטל,אבל אתם יכולים לקרוא לי מייקי, ואני בת 13.5.
השנה בתחילת חודש מרץ, התחלתי יותר להתעסק בעצמי מבחינת מגדר ומראה.
אני התחלתי לחשוב על עצמי בתור בן, איך אני נראית בתור בן, מדברת בלשון זכר וכו..
אני אהבתי את המחשבות האלה כי כשדמיינתי את עצמי בתור בן זה היה ממש נוח וחופשי ואחרי זה אני אמרתי לעצמי להפסיק לחשוב על זה, אני בת, אני תמיד אהיה בת, אני לא רוצה להיות בן, אני לא רוצה להיות בן וזה תמיד היה ככה כשהתחלתי לחשוב על דברים האלה אבל לא הפסקתי, אני האמת יותר התעניינתי וחיפשתי, וקראתי וחשבתי ודמיינתי זה בעצם היה ככה עד שיצאתי מול אימא שלי שקיבלה אותי באופן מדהים ואני מעריכה אותה על זה.
"אוקיי, אז הנה, יצאתי מול אימא שלי, מה הצעד הבא?
אולי אני אשנה את המראה שלי? מה לגבי תספורת?"
ככה אמרתי לעצמי בערך חודש ובסוף אפריל החלטתי לעשות את זה וככ שמחתי, הרגשתי בן, התלבשתי כמו בן, הרגשתי אני! הרגשתי באמת את מה שרציתי להרגיש.
עכשיו אנחנו בעצם מגיעים להיום, היום אני כבר מאז התספורת חושבת על המגדר שלי, על זה שאני רוצה לדבר בלשון זכר ובעצם שהחברה תדבר אליי בלשון זכר וניסיתי, ניסיתי ליום אחד לדבר ככה כדאי לראות איך זה מרגיש וזה פשוט מדהים וככ כיף וחופשי ונוח. אבל אני לא ממשיכה כי... אני בבית ספר דתי וזה לא ממש אפשרי כרגע אז עכשיו אני בעצם לא כל כך מרגישה כמו שאני רוצה להרגיש.. וזה מבאס אבל שנה הבאה אני עוברת! אני עוברת לתיכון חדש ואני מקווה שיקבלו אותי שם ויכירו אותי כבן! כי זה מה שאני רוצה להיות!
אבל רגע... אני לא צעירה מדי כדי להחליט החלטה כזאת? זה לא מוקדם מדי?
שאלות כאלו מתרוצצות אצלי כל הזמן וזה מעצבן אותי... כי אני רוצה להיות בן אבל אני גם מפחדת שזה אולי מוקדם בשבילי...אז מה אני בעצם עושה?
בבקשה תענו לי, תעזרו,תייעצו, זה ממש חשוב לי,תודה:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות