מאז ומתמיד אהבתי איפור בשני דרכים שונות:
1. כתיקון "פאקים" בפרצוף, למשל יצירת מראה של עיניים גדולות יותר ופתוחות יותר עם אייליינר ומסקרה
וכמובן הסתרה של עיגולים שחורים מתחת לעיניים וכתמי פיגמנטציה ויצירת מראה אחיד ומואר.
2. כתחביב. ראיתי איפור כאומנות יותר מאשר הכמה דקות שמשקיעים בכל בוקר...
הייתי קוראת בלוגים, המלצות, סקירות ואפילו חשבתי לפתוח בלוג איפור משלי.
עד גיל 24 לא הייתה שום בעיה.
הייתי יכולה להתאפר כרגיל, לשים מה שבא לי, לנסות דברים חדשים, כל פעם מראה חדש. לחקור את תחום האיפור. זה היה הדבר שאהבתי יותר מכל.
וכמובן שהייתי מתקנת "פאקים" שהיו לי במראה החיצוני... זה היה הדבר הבסיסי אצלי.
אבל עם הזמן... התחלתי לשים לב שלאט לאט אני מרגישה צריבה/שריפה בעיניים כשאני שמה את האייליינר שלי והמסקרה. זה לא היה לפני. זה חדש.
כמובן שזה הרגיש לי מוזר אז ניסיתי מלא פורמולות שונות והעיניים שלי הגיבו להכל אותו דבר. עיניים שורפות, ואדומות. למה?!!?!?!?!
חשבתי שיש לי דלקת בעיניים אבל הלכתי לכמה רופאים שונים ואמרו לי שזה לא דלקת. גם הייתי אצל רופא אלרגיה ולא מצאו לי כלום.
עם המייקאפ ומוצרי הפנים זה כבר סיפור אחר...
כאן זה כבר עקצוצים וגירויים בעור.
וכמובן שניסיתי הכל מהכל.
כולל איפור "היפואלרגני", "נבדק דרמוטולוגית", "נבדק אופטימולוגית", "מתאים לעיניים רגישות"... הכל בולשיט... העיניים והעור שלי הגיבו לכל דבר :(
למה אני לא יכולה לשים מייקאפ בלי להרגיש עיקצוצים וגירודים בעור?
למה אני לא יכולה לשים מסקרה או אפילו אייליינר על העפעף שזה אפילו לא בא במגע עם גלגל העין בלי שהעיניים ישרפו ויהיו אדומות? ושלא נדבר על צללית...
אני רואה בנות אחרות עם איפור יומיומי בסיסי עדין מאוד ומקנאה בהן... למה הן יכולות ואני לא? אני מרגישה כמו ציפור "עירומה" שהוציאו לה את כל הנוצות בזמן שיש ציפורים מסביבי עם נוצות מרהיבות בשפע...
גם באירועים שכולן באות מאופרות באופן עדין ומחמיא רק אני מופיעה עם פרצוף "ערום" מלא כהויות וכתמים כהים, עיניים קטנות וסגורות, נראית חולה ממש. או שנראה כאילו לא ישנתי מספיק.
למה אינני יכולה להתאפר כמו פעם? :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות