היי
אני שונאת אנשים לא אנשים ספציפיים אבל לפעמים לא בא לי לשמוע אף אחד ולא לראות אף אחד אני חושבת שבני אדם הם יצורים מאוד מאוד אכזריים ורעים ובעיקר צבועים.
עד היום לא פגשתי בן אדם אחד שיש בו טוב לב וכולו לב טהור. כל בן אדם נגוע בתכונה כזו או אחרת שהופכת אותו לרע. בין אם זה אגואיסטיות, שחצנות, טיפשות, צביעות, אלימות, נצלנות, או סתם רוע לב כל אחד מדבר על עצמו כל הזמן שומעת אני ואני ואני אף פעם לא שמעתי התעניינות כלפיי האדם שנמצא ליד אדם אחר לא סומכת על אף אחד גם כשאנשים רוצים לעזור לי אני איכשהו תמיד אומרת לא כי אני יודעת שהכל אינטרסים אני גם לא מושלמת אני כן מתעצבנת אבל אחר כך חושבת לעצמי למה לי לעשות את זה למה לעשות לאנשים רע הם לא עשו לי כלום וגם אם אני רואה שבן אדם נפגע ממני אני תמיד אבקש סליחה יש לי כבוד והערכה על כל דבר שאני עושה ואם בן אדם לא מדבר איתי בגלל שפגעתי בו אני יעשה הכל בשביל שהוא יסלח לי ואם עדיין שום דבר לא קורה אני מתחילה לבכות ומתחילה לשתף את הבן זוג שלי למה עשיתי את זה למה פגעתי באותו אדם למה כל האנשים לא יכולים להיות כאלה
למה על כל פיפס קטן זה מגיע לאלימות אם זה מילולית או פיזית . בגלל זה כשאני נמצאת במפגש חברתי אני לא פותחת את הפה אני יושבת בשקט כי אני יודעת אם מישהו יתחיל לדבר איתי הצביעות ישר תגיע. ליד כולם כולם יהיו נחמדים אבל אם במידה צריך משהו שמישהו יעזור אף אחד לא יבוא לקראתך
עד היום לא מצאתי תשובה למה אנשים כאלה
ובגלל זה אני שונאת אנשים
זה נורמלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות