ילדי השכבה לא מפסיקים לעשות עלי חרם כבר שנתיים, רציתי לעבור בית ספר ואני לא יכולה לשרוד את זה יותר.
אני במצב חמור מאוד. כבר שנתיים שאני נחשבת ללא מקובלת,לשעיר לעזאזל, למוזרה, למגעילה, ללוזרית. כמעט כל יום בבית ספר היו זורקים לי מבטים והערות לפעמים דחיפות ומשיכות קטנות בשיער כי הם הרגישו כוח מעלי. כבר שנתיים שאני סובלת! אני לא מסוגלת יותר לקום לבית ספר בהרגשה כזאת שאני יודעת מה יקרה היום. אני כותבת לכם את זה אפילו ברעידות כי אני מאוד מפחדת שאני יגמור עם זה בסוף בפגיעה מסויימת בעצמי כי היו לי מקרים שהתפרץ בי הבכי הגדול והייתי שוברת דברים וזורקת בתוך החדר שלי, תלשתי את המראה מהקיר מירוב זעם ובכי אני מפחדת כבר ממש. אין לי חברים רק שני חברות שהן לא גם אמיתיות ממש ואין מי שמגן עלי, אני לבד. אני פשוט לבד.