לפני כמה שבועות ישבתי באיזה בית קפה תל אביבי עם קבוצת חברים ושתי ידידות חמודות של אחד מהם על אחת מהן שמתי עין כבר בתחילת הערב והיה לנו כיף עד שהצטרף אלינו נדב, חבר של אחד החברים שלי. תוך עשר דקות כולם כבר היו בכיס שלו כי הוא היה שנון, חריף, מלא בסיפורים מרתקים, וידע בדיוק מה לומר ומתי.
כשהוא קם והלך לשירותים, השתררה שתיקה בשולחן, וקלטתי את שתי הידידות מחייכות ומסמנות משהו אחת לשנייה. לא היה קשה להבין שהן היו שמחות להצטרף לשירותים של נדב, ממש כאן ועכשיו. אני הרגשתי כל כך שכח, זנוח, מיותר, עמום, חבול, אימפוטנט וקצת אפס.
הייתי כל כך חם על הידידות האלה, אבל נדב פשוט גנב את כל ההצגה, בגלל גברים כמו נדב אני נזכר שאני גבר סוג ב'.
תמיד שאני רואה מישהי שנראית טוב יש לי הרבה ביטחון אבל שאני רואה מישהו כמו נדב שפשוט גונב אותה הביטחון שלי יורד לרצפה ולוקח לי הרבה זמן לשקם אותו.
בסוף הערב הגעתי למסקנה שנדב הוא לא בן זו*ה, הוא פשוט מבני המזל שנולדו עם מילת זהב בפה, מהגברים שכישורי השיחה שלהם באים להם באופן טבעי, אבל מה לעשות, רובנו לא כאלה.
גברים רבים מרגישים בחסרונו של הכישרון הזה בעיקר כשהם רוצים לדבר עם מישהי שמצאה חן בעיניהם.
עוד משהו שממש מוריד אותי, אני אפס מאופס, מורה לספורט בבית ספר יסודי בפריפרייה שם הצוות לא כל כך אוהב אותי, זה עוד יותר צובט אותי.
ניסיתי להחליף מקום עבודה אבל בחור שאני נמצא אין כל כך הרבה אפשרויות.
אני פה באתר כבר כמה שנים, קורא עצות שאלות אלפא פריים וכו עדיין לא הולך לי, עכשיו שאלת השאלות איך להיות כמו נדב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות