אני באמת לא מבינה מה תכלית החיים?
לומדים ,עובדים מתים?
בדרך גם משיגים מעגל חברתי.. יש כאלה שקוראים להם גם חברים.
אז יש את המשפחה שהם תמיד לצידנו ועם החיים מתווספים עוד אנשים לפעמים נשארים , לפעמים הולכים.
אספר לכם משהו,
המשפחה לא תמיד לצידי. ההורים שלי מתוסבכים עם הזוגיות שלהם ועם עצמם ועם הדת ועם החינוך ועל כלום הם לא סגורים , גם לא אחד על השני. לא מפרגנים לילדים , ורק מתעסקים בכמה כסף ירוויחו וכו.
לא הבנתי מה תכלית החיים?
אין לי גב מהמשפחה בשום אופן שהוא וגרוע מזה עושים ההפך.
יש לי שאיפות.
אבל , אין לי חברים.
ואיך זה קשור?
אני לא מצליחה להתקדם ולהניע את עצמי מבחינה מנטלית , נפשית , ואף פיזית לפעמים כשאני כבויה בתוכי.
אבל יש לי בעיה נוספת קטנה, אולי קצת גדולה..
אני בחורה יפה. רזה. אינטלגנטית.
אני אוהבת מוזיקה וספורט. הרבה מתחברים אלי , אני מקבלת את כולם.
אבל.
לא יכולה לסבול אף אחד.
בקושי את עצמי.
אני כל כך רוצה חברים אבל מצד שני אין לי סבלנות להיות בקשר עם אף אחד.אני לא מצליחה לאהוב אנשים כמו שהם אוהבים אותי.
אני רוצה מאוד חברים וגם המון רוצים להיות בחברתי אבל קשה לי להכיל אנשים אחרים כי אני בקושי מכילה את עצמי.
אני רוצה לשתף חברים בחלומות שלי, בשאיפות שלי , בחיים שלי.בא לי כל כך חברים!!!
אין לי.
אני לבד. אני פשוט מרגישה לבד בעולם.
אני מטיילתת לבד. אני אוכל לבד. הולכת לים לבד. לבית מלון לבד.
כ"כ הרבה שולחים לי הודעות. אבל אין לי כוח לאף אחד. לא יכולה לסבול אף אחד.
וזה מה שדפוק בי.
בגלל זה לא מצליח לי עם גבר במערכת זוגית רומנטית כי אני בקושי מצליחה להחזיק חברה יותר מכמה חודשים.
אני לא מצליחה להתחייב לחברות.
אבל כל כך בא לי גבר. וכל כך בא לי חברה טובה לשתף אותה אבל אני לא יכולה לסבול כל אחת שמתקרבת. למה זה קורה לי שאני לא מפסיקה לסבול אנשים ובסוף נשארת עם עצמי?
אני לא מצליחה לנהל את חיי ככה
נמאס לי שאני הולכת למסיבות עם חברים ומרגישה הכי בודדה בעולם יום למחרת כאילו שאין לי חברים למרות שיחסית נהנתי איתם אתמול .
אני מרגישה רע. אני מרגישה שאני מחפשת את תכלית חיי לאושר ולא מצליחה להביא את זה בשום צורה.
אני חייבת להיות יותר עם נתינה לזולת ואני לא מצליחה זה משגע אותי
אני גם לאורך השלוש שנים האחרונות שוכבת עם אנשים שיצאתי איתם , זה אחד הדברים שמעורר אצלי חיות. תשוקה לחיי. וגם אוכל. אני מאוד אוהבת לאכול.
אבל מה , אעשה את הדברים האלה לבד?
למה אני לא מצליחה לחלוק עם מישהו/מישהי את הדברים האלה לאורך זמן?
הייתה לי חברה שהייתי איתה בקשר ממש טוב שנה וחצי ואז אחרי שנה וחצי פשוט לא יכולתי לסבול אותה. הייתי רואה אותה בבוקר בלימודים הייתי פשוט מובחלת ממנה.
והיא לא עשתה לי כלום!!
יצאתי עם מישהו בחודש וחצי האחרונים הוא מקסים אבל יש לו זן קטן. בסקס לא משהו. חתכתי.
אני מרגישה שאני בן אדם רע.
למה זה קורה?
ואז חושבים שאני כפויית טובה, נצלנית מגעילה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות