שלום לכולם,
לפני כ3 חודשים סיימתי זוגיות של שנתיים (קשר הכי רציני שהיה לי עד היום)
נפרדנו בהחלטה משותפת בגלל שהבנו שהמערכת יחסים הזאת לא מחזיקה ושזה פשוט לא מתאים יותר, אפשר לומר שנפרדנו ביחסים טובים וגם לא בבת אחת אלא בתהליך די ארוך.
בחודשיים הראשונים שאחרי הפרידה הייתי במצב מעולה, יוצא, עובד, מבלה, מידי פעם היו עולות לראש מחשבות לא נעימות אבל ידעתי שזה חלק מהעניין והמשכתי הלאה. בזמן הזה היא הייתה במצב יותר קשה והייתה מנסה ליצור איתי קשר/להפגש/לספר על קשייה.
בחודש האחרון כאילו הכל התהפך, נכנסתי לדיכאון רציני בעקבות הפרידה בבת אחת, זה מעסיק אותי כל היום וכל הלילה, מפריע לי לישון, לאכול, לתפקד בכללי, אין לי חשק לצאת מהמיטה ורק מחפש לישון ולברוח מהמציאות, מה גם שהבנתי שהיא יוצאת עם מישהו חדש והקנאה והקושי בלדמיין אותה עם גבר אחר גם מוסיפים לכאב העצום.
פעם הכאב הוא געגוע, פעם הוא קנאה, פעם הוא דימיון ופעם הוא זיכרונות שעולים.
המוח אומר שהכל יהיה בסדר ושבסוף זה עובר והחיים ממשיכים אבל הלב מסרב להכיר בזה. אין כאב ששווה לכאב הזה. כולם אומרים להעסיק את עצמי אבל אין לי יכולת להעסיק את עצמי מרוב דיכאון.
לא יודע כבר מה לעשות ואיך להתמודד , רק מחפש איזה דרך להתגבר על הכאב העצום הזה. קשה לי להתמודד עם העובדה שזה נגמר והיא המשיכה הלאה ויוצאת עם מישהו אחר, בשבועיים האחרונים יש אפילו מחשבות חזקות של לנסות להלחם עליה.
המוח אומר שצריך להמשיך הלאה, אני סך הכל רוצה שהכאב יחלוף כי הוא בלתי נסבל
עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025