שלום לכולם.
אני נשוי כבר כמעט שנתיים לאשתי, מכיר אותה מגיל 21. היא אישה מדהימה מכל הבחינות, אני מאוד אוהב אותה. היא אישה חזקה, עברה התעללות מידי הוריה בגיל מאוד צעיר ובעקבות זאת הייתה בדיכאון אך עדיין בנתה את עצמה, למדה תואר מכובד והחזיקה בעבודה טובה.
לפני שנה היא נכנסה להריון, כמובן שמאוד שמחנו ובחודש השלישי הודענו לכל החברים ולמשפחה והם שמחו גם איתנו. בחודש החמישי היא איבדה את הילד ולא היה ניתן להציל אותו. היה לה מאוד קשה לחזור אחרי זה על הרגליים אבל היא עשתה את זה למרות הכל.
לפני זמן מה אחרי שהיא חזרה לעבודה הודיעו לה שמפטרים אותה וההודעה הגיעה לפני כל מה שקרה עם ההריון ורק עכשיו הם הודיעו.
זה ריסק אותי לחלוטין. ניסיתי לתמוך בה והצעתי לה להתייעץ עם גורמי מקצוע וניסיתי לעזור לה בכל צורה שהיא, למצוא עבודה חדשה, להציע לה לטוס לטיול ארוך איתי כדי לנקות את הראש.
באחד מהימים חזרתי מהבית ומצאתי קופסאות ובקבוקים ריקים של כדורים פזורים על המיטה ואותה מתחת למים באמבטיה. היא ניסתה להתאבד ע"י כדורים ואחר כך להטביע את עצמה.
לשמחתי הצלחנו להציל אותה והיא הייתה מאושפזת במשך תקופה ארוכה ולבסוף החליטו לשחרר אותה לבית, נתנו לה כדורים חזקים ופגישות תכופות עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים.
היא בדיכאון קשה מאוד ושוכבת כל היום על הספה ואני לא מצליח לדבר איתה נורמלי, כל מה שהיא אומרת לי שאעזוב אותה ושאמצא לעצמי מישהי יותר טובה . היא פשוט בוהה עם עיניים ריקות בקיר ואני מקלח אותה ומלביש אותה כי יש לה בקושי כוח לזוז, אני מכין לה ארוחות ומתעקש על זה שהיא תאכל.
אני בנתיים עובד מהבית כדי להיות איתה.
אני לא יודע מה עוד אני יכול לעשות. אני באמת שרוצה לטובתה ואני רוצה שנוכל לחזור למה שהיה מקודם ולבנות לנו חיים משותפים.
כל עצה תתקבל בברכה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות