גדלתי בחברה דתית... המשפחה שלי דתייה למרות שאני הורדתי את הכיפה כבר לפני כמה שנים.
אני מרגיש כאילו פספסתי עולם שלם. בכללי בגיל תיכון שלי לא היו לי כל כך חברים. לא יצאתי למסיבות, ובין היתר בגלל החברה הדתית גם לא הכרתי בנות. האנשים היחידים שאני פוגש זה מידי פעם בעבודות ורובם המוחלט חילונים שחוו את החיים ותמיד יש להם סיפורים וכל הזמן אני לא יכול שלא להרגיש צביטה בלב על כל מה שפספסתי ושאני ממשיך לפספס ושזה לא יחזור אליי. אני לא יודע איך להתנהג בחברתם הם כך הזמן שמחים ומאושרים מהחיים ואני תמיד מבואס כי תכלס נמאס לי. ואני מנסה להתחבר לחברה אחרים אבל הם לא כמוני ואני לא כמוהם. אני כל הזמן מייחל שהייתי יכול לחיות את החיים שלי בצורה שהם חיו אותם ואני מרגיש שהדת והבדידות דפקו לי את החיים.
שוב אני מרגיש צורך לציין שאני די בודד בעולם. אין לי חברים ואין לי שום חוויות מהילדות שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות