עד לפני שנה הייתי בתשובה של שנתיים שרצתי בתהליך של ההתקדמות שלי בתשובה(כלומר מהר מאוד התחלתי להתפלל 3 תפילות ביום ) עם סיום הלימודים שלי במכללה. הרבה הרגשה שזה מה שאתה צריך לעשות בלי הרבה ברירות לחיבור הרגש בתקופה המאוחרת יותר שהייתי מתפלל . לאחר מכן הרגשתי נורא בודד ועצוב נכנסתי לדאון. הרבה פעמים מעסיק אותי השאלה . למה כל זה קורה לי ??
אני בחור בן 25 מרגיש בודד חברתית עקב שנים של מופנמות(עוד מהבית הספר) וחוסר רגש שנובע מפחד להיפתח, יש לי פחדים(כמו לדבר עם בנות, לדבר בטלפון {החרדה עולה .. הדופק מואץ .. )וכו.. חוסר נוחות} הרבה תהיות על מה לדבר בלי לדבר וחוסר ניסיון מוחלט ביצירת קשר ארוך טווח עם המין הנשי. הרבה פעמים בצהריים נשאר לבד בבית משתעמם ונרדם. וחוסר ניסיון בתקשורת עם אנשים עקב בדימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון שתוקע אותי .
הרבה פעמים אני מסתכל על מישהו שהולך עם מישהי וזה ממלא אותי בקנאה, אך הוא הגיע ..!למה שהוא הגיע ?!? ולי אין עדיין שום דבר .. וזה נראה לי כמו לחצות נהר רחב שוליים כדי להגיע לכזה דבר .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות