נתחיל מזה שאני אדם שיש לו מעט חברים,אבל חברים אלו נאמנים מאוד כי עברנו הרבה דברים ביחד.
החבר הכי טוב שלי היה תמיד מי שיכולתי לספר לו על כל בעיה או צרה,כל חזון או חלום ותמיד היינו יושבים וחושבים איך לפתור בעיות או להגשים חלומות,שלי וגם שלו.
האמנו באותם ערכים ובאותה דרך חיים,דרך חיים שהיא שונה ממה שאנשים רגילים חיים,לדוגמא,תמיד היינו מעדיפים לצאת לריצה או סתם לשבת ולחשוב על החיים או העתיד על פני יציאה לאיזה פאב או מסעדה.
לצערי,בשנה האחרונה הוא השתנה בהתנהגותו.
הוא התחבר למכרים משותפים שבעבר ביני ובינו הסכמנו שהם כלומניקים והתחיל לצאת איתם הרבה לברים ומסעדות,לבזבז ערבים שלמים בשתייה חסרת תועלת ובחוויות שאינו זוכר כבר ביום אחרי.
חוץ מזה,מאדם רחב אופקים ואופטימי הוא נהיה פסימיסט וצר אופקים,ומתנהג אלי כאילו אני ילד שלא יודע על מה הוא מדבר כשאני מדבר איתו על נושאים שונים.
זה לא שנמאס לו ממני או משהו דומה,כי הוא זה שתמיד רוצה להיפגש איתי אבל אכן התנהגותו השתנתה,הוא נהפך לאותו סוג אנשים שפעם רצינו לא להיות,ולי מתחיל להיות כבר קשה איתו.
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות