שלום לכם, אני בן 22.
נולדתי למשפחה מפורקת מכתחילה כאשר אבי היה מכה את אימי עד שאימי החליטה לברוח כאשר הייתי בן 4.
ברחנו לבית של סבתא שלנו שדאגה להכות אותי כילד בן 4, מהגיל הזה התחלתי להיות ילד אלים בגן ובעיות התנהגות, אימי פשוט שתקה על האלימות כלפי.
התחילו טיפולים פסיכולוגיים (כנראה עדיין לא הבינו מה המקור של הבעיות).
בגיל 5 בערך אמא שלי קיבלה דירה מהמדינה, עד הזמן שנכנסתי לפנימייה הגיע תורה של אימי להכות אותי.
נזרקתי לפנימייה בגיל 5 וחצי, תקופה של 4 שנים בפנימייה ראשונה ותקופה של 5-6 שנים בפנימייה שבקלות אוכל להשוות אותו לשואה לכל דבר, בפנימייה הזו נפלתי על תקופה של מדריכים שכל מה שמספק אותם זה לפגוע בילדים, בגיל 11-12 כבר ניסיתי להתאבד על ידי כדורים - הניסיון לא צלח.
מאז היו עוד הרבה מאד ניסיונות, הבעיה היחידה שכל הניסיונות היו ניסיונות על ידי כדורים ולא דרכים אחרים כמו שאחרים עושים מהפחד להשתמש בדברים חדים, פחד גבהים וכאלה שמנעו ממני לעשות דברים כאלה.
עם הזמן החיים לא בדיוק האירו לי את האור, חזרתי הבית עם כל האחים/אחיות שלי משפחה קשת יום שכל אחד דואג לתחת של עצמו, לאחר שהגעתי לגיל 18 נזרקתי לפחות 4 פעמים מהבית עד שהחלטתי להשכיר דירה באופן עצמאי לפני יותר מחצי שנה.
כבר שנתיים+ שאני סובל משמיעת קולות , הזיות וכל מני דברים כאלה (אני יודע שיש מי שיגיע שזה משוגע).
אז בנוסף למצב רוח הירוד הזה יש לי גם את הבעיות האלה סיוטים בלילה ועוד דברים שלא אפרט.
תכלס אני בן 22 גר לבד לא מוצא את עצמי בעולם.
אני לא מסוגל לעבוד או להיות במסגרת כלשהי כמעט בכלל... (זה רק פוגע בי יותר מבחינה נפשית), לכן אני מקבל עזרה מהרשויות.
מה אני עוד יגיד לכם, לא מרגיש טוב אני כבר לא יודע מה לעשות, אני מטופל על ידי פסיכיאטר אבל תכלס הכדורים האלה לא ממש מגיעים לרמה שבאמת עוזר אולי במעט מאד...
אין לי כוח לעולם המעאפן הזה ... באמת שאין לי כוח...
אני חושב שיש מקרים שצריך להגיד די נגמר במילא אני לא מתכנן להתחתן ולהביא ילדים אז בשביל מה כל זה?...
קיצר עשיתי סקר מיותר כזה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות