לכולם יש זיכרון טוב מהילדות שלהם לי אין
אבא שלי היה הדבר הכי מפחיד בשבילי מגיל קטן
ואני שהייתי ילדה כל כך טובה (הבכורה מבין 6) עוזרת בבית בניקיון, שומרת על אחיי ..חוויתי התעללות נפשית ופיזית משני הוריי בעיקר מאבא שלי
שניהם הגיעו מאפריקה ושם החינוך הם גם כזה
אבל לי הרגיש לפעמים שהחינוך שאני קיבלתי הוא היה רוע טהור
אבא שלי היה מכה אותי כל כך חזק לפעמים שלא הבנתי איפה החינוך פה
כשהתחלתי להתבגר התעללות הנפשית גברה אצל הוריי
והם היו מקללים אותי קללות שאף הורה לא צריך לומר לילדים שלו הם איחלו לי דברים כל כך רעים ונוראים שלפעמים לא בא לי לראות אותם היום
היו מקרים שהם היכו אותי בתיכון וזה היה כאילו הם שונאים אותי
אחיי הקטנים לא חוו את התעללות שאני חוויתי כי עם השנים ההורים שלי הבינו שההתנהגות שלי זה תוצר של ההתעללות שלהם
הם השתנו לגמרי היום והם ההורים שתמיד חלמתי עליהם
אבל זה מאוחר מדי בשבילי אני בת 25 ויש צלקת אחת גדולה בנפש ובלב וכואב לי פיזית ונפשית מהמעשים שלהם אליי כשהייתי קטנה
אני לא בנאדם שמח , אני סוחבת איתי כל כך הרבה כעס וטינה ואני לא מצליחה לסלוח למרות כל העבודה שעשיתי עם עצמי
אני לא מאמינה בעצמי כי זה מה שאבא שלי תמיד אמר לי שאני אפס
אני לא בת זוג טובה לחבר שלי המדהים שמקבל אותי ויודע ומבין את מה שאמרתי
אבל אני לפעמים רוצה לגמור את החיים האלה כדי שיעבור לי קשה לי בחיים האלה
אני רק רוצה לסלוח ולא יודעת לאן לפנות !! שמישהו יעזור לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות