אני גרה בבית דתי אך פתוח, חצי מהבית שומר שבת והחצי האחר פחות.. אני מהשומרים.
אני לא יודעת לאיזה תשובות אני מצפה, אולי לדעת שקיימים עוד אנשים במצב שלי.
אז ככה. הבית שלנו די מסתגר, לא מכניסים אורחים, כמעט ואין דפיקות יוצאות דופן בדלת - אלו תמיד בני המשפחה שדופקים, אין קשר עם השכנים והמשפחה המורחבת מגיעה אחת ל..
יש כמה סיבות להסתגרות הנ׳׳ל.. משאירים את הכביסה המלוכלכת בפנים, מתביישים, לא מרגישים בנוח כשנכנסים אנשים מבחוץ וכדו׳..
אני לא כזו, בדיוק ההיפך. אני נהנת לארח, נהנת בחברה של אנשים!! כשיש לי עם מי לדבר וללמוד דברים חדשים.
מה שמאוד מטריד אותי אצלנו בבית הם שבתות וחגים.
כל השבת אנחנו בבית! במקום שיחות כיפיות ומנוחה יש לחץ וויכוחים. כאמור אני שומרת שבת ככה שאין לי פלאפון לברוח אליו, אני משתגעת מהבדידות ומחוסר המעש.
אני קוראת הרבה ספרים, זה לא עוזר לי.
אני משלימה שעות שינה חסרות מהשבוע אבל נדפקת במוצאי שבת כשאין לי שינה.
אין לי חברות שגרות קרוב אליי שאוכל להפגש איתן.
אין לי דיבור עם המשפחה שלי ברמה שהם יעבירו לי שבת בכיף.
השבתות הן בלתי נסבלות בעיניי, אני רק מחכה שהדקות יעברו ושבת תצא (לצערי).
חוויתי גם שבתות אחרות, של כיף ועונג שבת אמיתי! אני יודעת במה זה כרוך ואני לא רוצה לוותר על השבת.
בבית שלי השבתות יהיו ערך עליון בעז״ה אבל בנתיים אני שורדת בקושי את השבתות כאן ובחגים זה הופך ליותר גרוע!
ברור לי שאין הרבה מה לעשות ואני צריכה להפיק את המיטב מהתקופה הנוכחית.
פשוט מאכזב אותי המצב של המשפחה שלי וההסתגרות הנוראית הזאת.
מישהו באותה סירה איתי ?
תודה למי שקרא ♥️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות