היי אסקפיפל :)
אז ככה, אני מעיין חודש הבא בת 20 ומאז ומתמיד היה לי חינוך שמרני,
זה והאופי שלי הובילו אותי לכך שבמהלך החיים כן לקחתי קצת יותר קשה התקדמות עם גברים, התביישתי מגברים והיתה לי רק מערכת יחסים אחת עד עכשיו ואני לא מגדירה אותה רצינית.
יש לי כרגע חבר שגדול ממני בשנה ואנחנו יחד חודש.
הוא הכי מדהים בעולם! והוא מכיל הכל. אני באמת לוקחת אותו ברצינות והוא האידיאלי למערכת יחסים ראשונה רצינית .
הוא לא בתול ואני כן ויש לי פחד מאוד גדול למרות שאני כן רוצה לשכב איתו בזמן הקרוב.
אני יודעת שהוא רוצה למעשה ההסכמה צריכה לבוא ממני והוא מקבל את זה והכל וזו לא הבעיה בכלל. הבעיה שאני לא יודעת מתי בכלל יהיה לי אומץ להתגבר על הפחד. אני רוצה גם, הבעיה שמעבר לפחד הלגיטימי של כל אחד אני גם ממש ממש מתפדחת מזה! אבל ממש. אנחנו תמיד מתמזמזים וזה נעצר במגע ומעבר לזה לא..
כאילו אני ממש מתפדחת שיראה אותי ערומה, טוב שאני לא מתביישת שידע שאני אנושית ושיש לי איבר מין, זה באמת מפדח אותי וגם יפדח אותי לראות אותו ערום כי זה קצת מרתיע בהתחלה... חשבתי ברצינות לשכב איתו אחרי ששתינו כדי להיות קצת יותר רגועה אבל זה לא ממש פיתרון לא נלך לדפוק שוטים עכשיו. בקיצור, מה דעתכם? מה אפשר לעשות או להגיד לעצמי כדי להסיר את המבוכה הענקית שיש לי מהסיטואציה?? זה לא משהו שהזמן יפתור, ההפך, אני אולי רק אתפדח יותר ואפחד יותר מהמבוכה ומהאכזבה כי אני יותר אהיה בעמוק בקשר ויותר מאוהבת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025