אין לי חברים.
אין לי עם מי לצאת, אני נרקב בבית וזה הורג אותי.
יש המון אנשים שאני מכיר, הרבה אנשים מתייעצים איתי ואני אדם עם שכל.
התגייסתי לפני מעל לחצי שנה, אני משרת במודיעין ויוצא הביתה בסופשים (חמישי, שישי ושבת).
אין לי מה לעשות. אני אדם מאוד חברתי שאוהב לצחוק וליהנות, אבל עקב הנסיבות הגעתי למצב שאין לי חברים לצאת איתם. עברתי המון פעמים תיכון, ואף עיר מגורים, עקב כך שההורים שלי גרושים והיו מקרים. אפילו יצא שעברתי פעם באמצע כיתה יא מהמרכז לדרום.
אתם יודעים כמה זה קשה לבוא באמצע כיתה יא, לקראת סוף הפרק הזה שנקרא ״בית ספר״ בחיים שלך ולהכיר חברי אמת? לא רק שזה קשה כי אתה מגיע באמצע שנה לשכבה כבר מגובשת עם סטיגמות, אני גם עברתי כשהיו המון בעיות במשפחה שלי מה שהקשה עליי מאוד.
אני אדם שאוהב לעזור, באמת. המון אנשים שהכרתי במהלך החיים שלי מתייעצים איתי על בסיס יומי בכל הנושאים וכיף לי לעזור, זה משהו שאני מאוד אוהב. רק היום קיבלתי הודעה ארוכה ומרגשת מחיילת שעשתה עלייה לארץ על מנת להתגייס (בת 23) אשר מודה לי על העזרה שנתתי לה ומה שעברנו יחד.
למרות כל זה, אין לי באמת חברי אמת. אלה אנשים שאני מכיר ודווקא רובם מהקצה השני של הארץ בשבילי, ובאיזור בו אני גר, אין לי אנשים לצאת איתם.
אני גר בבאר שבע, חייל בן 18, בקרוב 19, עם אוטו ורישיון וכסף לא חסר כי עבדתי וחסכתי, אבל אין לי מה לעשות. אני מגיע הביתה מהבסיס ונרקב בבית. גם בצבא לא הצלחתי באמת להכיר אנשים שאני יכול לצאת
איתם, וכל החברה שמשרתים איתי ביחידה כרגע גם הם מהמרכז והצפון, איזורים שאני לא יכול באמת להגיע אליהם על בסיס יומי.
חסרים לי חברים בעיר בה אני גר, באר שבע, וזה הורג אותי! אני לא מסוגל יותר להתמודד עם הבדידות הזו וכל מה שאני רוצה זה חברים לבלות איתם, ידידות לצחוק איתן וליהנות כמו כל נער בגילי!
אני עובד במועדון בסופשים ועדיין כשאני רואה אנשים מהעבר זה לא מתפתח לשום מקום מעבר ל״שלום-שלום״.
בבקשה, עזרו לי, כי אני מוצא את עצמי בדיכאון טוטאלי כשאני בבית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות