אז ככה, אני מקקוה שאני כותב במדור הנכון ..(אני שואל את השאלה גם פה וגם במדור אחר)
אז ככה, אני בן 32, נשאר לי שנה לסיום תואר ראשון, היה חשוב לי גם שיהיה לי חברים טובים מהלימודים וחוויות טובות מהזמן הזה ולא רק את התואר עצמו,ובכן מה שהיה זה שאני לא ממש היו לי חוויות חברתיות, סבלתי מהרבה בדידות במשך השנה הזו שהייתה,זה מסלול של אנשים שעובדים ולומדים ובעיקר בעיקר עובדים...
חשוב לי מאוד לנצל את הזמן על הצד הטוב ביותר,ולעבור חוויה עם 'גרעין' של סטודנטים שיהיה לי פשוט חוויה איתם,כן זה מאוד חשוב לי ...אני ממש מוצא את עצמי בודד ביום יום אני לא יכול לתאר לכם במילים את המתחים הנפשיים שעברתי ,אבל מצב שהשפיעה על איכות הלמידה שלי ועל הציונים..
אני בבסיסי בחור איכותי מאוד,ושאיפות גבוהות לחיים, כואב לי ממש שאני מוצא את עצמי בודד בגיל כזה (למעט 2/3 חברים שאני מטלפן אליהם מידי פעם..)
השאלה שלי כעת,האם לדעתכם כדאי לי בגיל כזה ללכת וללמוד באוניברסיטה עם חבר'ה צעירים,האם אוכל ע"י כך ליצור חוויה של 3 שנים או ארבע שנים עם הרבה סיפוק לדעתכם?
האם להפסיק עכשיו את התואר וללכת ללמוד באוניברסיטה?מה הייתם עושים במקומי??
אשמח לעצות טובות:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות