בכל מסגרת שהייתי בה תמיד הייתי גרוע בלהתחבר עם אנשים ותמיד הייתי בודד.
תמיד הייתה לי את הנחמה שזו לא מסגרת קבועה ויום יבוא ואני "אעוף מפה" ולא אצטרך להרגיש רע עם הבדידות שלי.
היום התחילה שנת הלימודים האקדמית, והדבר שהכי חששתי ממנו זה ההשתלבות החברתית.
אני לומד הנדסה שזה 4 שנים ואם אני אהיה לבד 4 שנים זה לא יהיה קל.
חוץ מזה שאני חייב את זה לעצמי, חייב להתחיל לעבוד על החברותיות שלי, למצוא חברים, למצוא אולי בת זוג.
אני חייב חיי חברה, כי אין לי כאלה.
בקיצור היום היה היום הראשון ואיכשהו איך שהגעתי כולם כבר היו מקובצים בחבורות שלהם (כנראה ממכינות שעשו ביחד לפני) וישר הבנתי שיהיה לי קשה להתחבר עם מישהו.
מצאתי מישהו אחד שגם היה אבוד כזה ודיברתי איתו.
אבל יהיו קורסים שהוא לא יהיה איתי ואני חייב להכיר עוד אנשים.
אני כלכך חרד מהלבד הזה. ואני כלכך לא יודע איך מתקנים אתזה, איך מתחברים עם אנשים.
אני באמת רוצה, אני לא שלילי כזה ואני לא אנטי, אבל כאילו אנשים לא מוצאים בי עניין אף פעם.. גם כשאני מתחיל לדבר איתם זה לא גורם להם מתלהבים ממני או לרצות להמשיך איתי את השיחה.
נמאס לי לראות מהצד את כולם נהנים ולאכול את הלב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות