אז ככה, אני בן 30. אני מתעסק בצילום באופן חובבני כבר 7 שנים. תמיד רוצה לקחת את זה צעד קדימה. למתג, לשווק, תיק עבודות, למכור ולתת עבודה!
אבל כל פעם דוחה את הקץ. פעם אחת כעובד באבטחה שנים בזמן הלימודים, פעם אחת בורח לטיול לחו"ל ואחרי זה במקום להתחיל להתמקצע ולתת בראש אני פשוט הולך אחורה.
צלמים מתקדמים משנה לשנה ואני רק הולך אחורה. כרגע אני עובד בתחום התקשורת. בשביל ללמוד את תחום המכירות. למדתי שם המון אבל מה הקשר למה שלמדתי (עיצוב וצילום) למה שאני עוסק בגיל 30? ממה אני לעזאזל כל כך מפחד?
עובד כרגע בעבודה יחד עם ח'ברה אחרי צבא אחלה אנשים שבעולם. אבל הם במקום אחר בחיים ואני ?
מרגיש כמו ילד אחרי צבא. מחפש הרפתקאות (לא שיש לי בעיה עם זה אבל צריך גם את האיזון)
לפעמים אני מתלבט מה אני באמת צריך פסיכולוג לשבור חסמים או יועץ עסקי רצחני שיעיף אותי ויגרום לי להבין מה אני באמת שווה.
יש לי חברים שהם לוזרים מטבעם שהם לא באמת מקדמים אותי בתחום הזה חוץ משיחות נפש על החיים ועל משמעותם בשילוב שיחות על לעבור לגור לבד אנחנו לא מדברים על כלום (כרגע גר עם ההורים)
מה עושים? איך לוקחים את הצעד? איך מפנים זמן למשהו שמצד אחד חולם עליו כי אני יודע שאני יגיע רחוק ומצד שני אין לי *** להתחיל אפילו.
למה להתחיל אם אפשר לדחות עוד קצת ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות